"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
כפי שאתם רואים, לא קיימתי את ה"הבטחה" של הפרק הקודם, והנה אנחנו נפגשים שוב, לפני תחילת שנת 2021.
אני מאמינה שזה סמל של פעמיים "כי טוב", סגולה למזל יותר רחמן שנה הבאה 🙇♀️ (שיביאו כבר את האפוקליפסה הארורה הזו!)
א - מ - ן .
אולי אתם שואלים את עצמכם וככל הנראה שלא, כיצד התפנה לי זמן כשאני בכלל אמורה להיות עכשיו בבית ספר ובלמידה רצופה לקראת הבגרות שלי בהיסטוריה.
אז שמעו קטע "עצוב".
נדחתה לי הבגרות לשבוע הבא, ונכנסתי לבידוד.
או וול, יש גבול עד כמה בן אדם יכול לשנן את תאריכי קרבות המפנה החשובים במלחמת העולם השניה, ולכן החלטתי לחזור למגע המשכר של הטושים שלי (תרתי משמע, כי אלו טושים על בסיס אלכוהול), ולהוסיף עוד שירבוט במחברת שלי. כלומר אלא מה, כי אחרת לא היינו כולנו פה בעוד פרק חשיפה של הצד ה'אפל' שלי.
סו... יש לי מטרה לשנה הקרבה עלינו. במחברת הסקיצות החדשה שלי, אסור שיהיה ולו ציור אחד שלא מצויר עם צבעים כלשהם (אפילו אם אלו רק טושים שחורים)
זה החלטה די נוקשה, אני מודעת לזה, ואם מישהו היה אומר לי לפני שנה שזו תהיה ההחלטה שלי בשנת יא', הייתי אומרת לו שהוא ייבחר לראשות ממשלת קנדה, כי הסיכויים שדברים כאלו יקרו הם שווים על כף המאזניים. (אלא אם כן אותו המישהו זה ג'סטין טרודו)
אני מניחה שהפחד העיקרי שלי אז, היה שממש שקשקתי מהשימוש עם אמצעי ציור שאין מהם דרך חזרה. אתה בטעות משתמש בטוש הלא נכון, ובום! יש לך ציור פנטזיה עם שמיים בצבע אדום וורד, כשהכוונה שלך בכלל הייתה לצייר נער דיכאוני עם רקע של עננים קודרים.
השלב העיקרי שבאמת עזר לי להתגבר על הפחד הזה, היה אתגר האימהקטובר שהיה פה. אתם כולכם ראיתם, כיצד בציור הראשון השתמשתי בעיפרון מכני בלבד ובציור האחרון היה שימוש של עשרה גווני טושים שונים.
אני באמת ממליצה לכל מי שמרגיש שהוא תקוע ורוצה לשפר את יכולות המרחב של הציור שלו, פשוט לעשות אתגרים 🙃.
כרגע אני נמצאת בשלב הבא, שזה אימון ממושך ומייגע, שבסופו יש לי תקווה לשימוש יותר קליל ובטוח עם צבעים.
בכל אופן, הרינו כאן, בניסיון הצבעוני השלישי במחברת שלי.
אך לפני זה, בפרק הקודם כולכם חזיתם בציור של ילדה חמודה ואפרוח.
וכדברי lala-panpic וכולכם למען האמת, זה היה הצד החמוד של הספר שהופיע לפתע ללא רשות או הכנה מוקדמת °-°.
וזו ככל הנראה הסיבה העיקרית מדוע הציור הנוכחי קודר שכזה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
סו... כן, רוח הנערות.
הרגע הפתאומי בו התמימות הילדותית הולכת לאיבוד איכנשהו בנבכי החיים, ואנחנו נפגשים במכה חדה עם המציאות. נהפכים לצל של עצמנו בניסיון להתחבא מהחיים.
או שרק אני הייתי ככה?
כמובן שאני יותר מאשמח אם תגידו לי מהו הפירוש שמוחכם מעניק לציור הזה ממבט ראשוני~ (אני בבידוד עם סיכוי לחיובי, אנא תתחשבו בי 😐)
