גייז בשחור // לארי סטיילינסון

28.

ברוכים הבאים לפרק 28! הפרק האהוב עליי בכל העולם הזה :)
הוא פי שלוש מילים יותר מבדרך כלל (משמע ארוך אחושילינג) אבל אין מצב שהייתי מפצלת אותו ל2 לכן תתכוננו לשבת על התחת לכמה זמן.
תקראו לאט, תדמיינו את הפרטים ככה שממש תכנסו לזה, זה רק ישפר את החוויה אני מבטיחה.
אל תשכחו להגיב ולהצביע יחתיכת לדלדצדצד
-

הם רצו כמו משוגעים ולואי פחד כמו שלא פחד מעולם. הם הגיעו לקצו האחורי של המטווח אל הדלת חירום שהייתה נעולה למרבה האירוניה. נשימותיו של לואי היו קטועות מבהלה, "אני לא יכול למות יש לי תינוק בבית!" פלט בפחד.

הארי חדל לרגע את ניסיונותיו לפתוח את הדלת והביט בלואי בהפתעה, "יש לך תינוק?" הוא לא ציפה לגדל ילד בקרוב.

"כאילו.. הוא לא באמת שלי.. ואני לא זה ששומר עליו.. אבל הוא תינוק והוא בבית שלי אז כן, יש לי תינוק בבית" הסביר בסרבול וצליל ירה קטע את דבריו.

הארי גלגל את עיניו ושב אל הדלת הנעולה, "זה לא נפתח!" קרא וניסה למשוך את הידית קדימה ואחורה בתסכול.

לואי הביט בחרדה במסדרון הריק, לפי קול צעדיהם של היורים הם אמורים להגיע בכל רגע. פחד נשקף מעיניו הכחולות וידיו החלו לרעוד. "זה דלת חירום למען השם מי נועל דלת חירום?!" לחש בקול רועם, "תנסה לירות במנעול" הציע במהירות ולא הסיר את מבטו מקצה המסדרון בלחץ.

"רעיון טוב" הארי אמר וכיוון את האקדח אל המנעול. צליל יריה נשמע וחתיכות מתכת נפלו על הרצפה, "קדימה!" הוא בעט בדלת החוצה ומשך בידו של לואי בדיוק בשנייה בה היריות התחדשו לכיוונם. 

גופו של לואי רעד והוא כשל בריצתו. האוויר הקר פילח את ריאותיו ואחיזתו של הארי רק התהדקה סביב ידו. הם הגיעו אל מגרש החנייה האחורי בו היו רק שלוש מכוניות, ואף אחת מהן לא הייתה שלהם. שניהם רצו להתחבא מאחוריי מכונית שחורה.

הם התיישבו על הרצפה הקרה בדממה, "אלוהים אדירים" לואי השתנק וכסס את ציפורניו, "אני צעיר מידי מכדי למות" יבב.

הארי הרפה את אחיזתו והביט עמוק אל תוך עיניו שפיזזו בטירוף במגרש בחיפוש אחר התוקפים, "לואי תסתכל עליי" הוא ביקש בלחישה ולואי הביט בו, "אני לא אתן ששום דבר יקרה לך אוקיי?" הרצינות שבעיניו הראתה ללואי שהוא מתכוון לכל מילה, "תישאר רגוע ותנסה ליישם את מה שעשינו באימונים" הורה לו והוא הנהן בשתיקה.