אית'ן
טוב אז... אתם בטח רוצים הסבר למה שקרה לי. ת'אמת, זה לא היה כזה מסובך, פשוט ראיתי את העקבות של נועם והמכשפה. מה שמוזר זה שניסיתי להעיר את ליאם אבל הוא לא התעורר בכלל והיה לו סיוטים כי נדמה לי שהוא צרח כמה פעמים ואפילו הזכיר את השם שלנו...
אז אני ונועם עכשיו רצים לאיפה שהיינו אחרי שהברחנו את המכשפה והגענו. ליאם ישב שם ושקע בהזיות והיה מבועת לא פחות, עד שהוא שם לב אלינו. "הנה אתם!" הוא צעק באושר "מה קרה לך?" שאלתי כשראיתי את מראה הפנים שלו. "אתם לא תאמינו מה חלמתי -" "ספר הכל!!" אמרה נועם ברצון להשיג מידע כלשהוא. והוא סיפר את החלום הכי מצמרר שאי פעם שמעתי עליו ולבסוף החלטתי כזו החלטה "אנחנו לא הולכים בזמן הקרוב להילחם." "למה?!" שאל ליאם בבהלה. "כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים!! כאילו, סתם להילחם במפלצות ברחבי העולם בלי ידיעה מה המטרה שלנו? זה דפוק" "אתה צודק, אבל מה נעשה?" שאלה נועם. "קודם כל, צריך לפצח את החידה. דבר שני, לנסות לשלוט בכוחות שלנו ולהתאמן." אמרתי בהיגיון רב, "וואלה זה תוכנית טובה. מה עושים קודם?" "לפי דעתי לפצח את החידה" "אוקיי, אז מה יש לומר על החידה?" "דבר ראשון מי זה ה'מכשף'?" "אממ, המכשפה כמה פעמים הזכירה שיש לה אדון כזה.." אמרה נועם "אז זה אומר שהאדון הזה שולח את כל המפלצות שבהם נלחמנו?" "אני חושבת שלא כל המפלצות שייכות אליו, אני חושבת שיש גם מפלצות חופשיות שנלחמות כדי להגן על עצמן." "טוב זה הגיוני לפחות" אמר ליאם. "אז מה זה אומר לחסל את המכשף בחוד מחודד? לנועם יש את החוד הכי מחודד מבינינו -" "אם באמת הנבואה מדברת עלינו," אמר ליאם בנימה של "אל תשכחו". "אז אתה אומר שאני צריכה להרוג את מכשף האפלה?" אמרה אלי נועם "בתכלס, אם כל מה שאנחנו מנחשים נכון, אז כן." "אבל כולנו צריכים להילחם בו לא?" שאל ליאם. "אז כנראה שנועם תעשה את המכה האחרונה שתחסל אותו" אמרתי "אבל איך אנחנו אמורים לעשות משהו למכשף הזה? הוא רשע טהור בלתי מובס!" אמרה נועם בייאוש. "את זה עוד נראה..." לחשתי לעצמי. "ודבר אחרון, חייבים להיות תמיד יחד וגם לא לריב. שמעת ליאם?" "אוי נו, זה היה שטות" אמר ליאם בחיוך קטן. "יכול לקרות הרבה 'שטויות' שכאלה אם נמשיך לכעוס אחד על השני," אמרתי "מבטיח שלא יקרה" אמר ליאם. "גם אני מבטיחה שלא אריב כמו פעם קודמת שאני ואתה רבנו, אית'ן." אמרה נועם. "אז עברנו על כל הדברים ועכשיו הגיע הזמן להתאמן קצת על הכוחות שלנו ולדעת מה אנחנו עושים עם החיים שלנו לבינתיים!" "הידד!"צעקנו יחדיו.
דמות לא ידועה
או, הנה אליס, המכשפה האהובה עלי. בואו נראה את המידע שהיא השיגה בשבילי. "הו אדוני! כבוד לי לפגוש אותך פעם נוספת, בהחלט כבוד גדול." "בשמחה. מה גילית על הילדים?" "ככה, לילדה יש כוח להפוך לחיות, ולילד יש כוח תעופה"
"ולילד השלישי?"
"הוא לא היה שם."
"רגע, את לא השגת מידע בעצמך?"
"אני... ראיתי את הכוחות שלהם כאשר הם הפעילו אותם"
"אז את אומרת שנלחמת בהם?" "הילד קפץ עלי מאחור - לא יכולתי לעשות כלום כי אז הילדה התחילה גם להילחם." אמרה בצרידות "אני בשוק ממך... את לא הצלחת לתפוס אותם?" אמרתי בזעם. "אדון, אל תבין את זה בצורה הזאת, אני מתחננת!" "מכשפה חזקה שכמוך לא הצליחה לתפוס ילדים ולשאול אותם מה הכוח שלהם? איך את בדיוק פועלת?" "בבקשה ממך.. גלה רחמים. אני אוהבת אותך כל כך.." לחשה בעייפות "אני חושב שמי שתמיד עשתה את המשימות שלי ועכשיו נכשלה במשימה הכי קלה, סימן שיש בה משהו מפוקפק שאי אפשר לסמוך עליו." אמרתי סופית. "לא!!" צרחה ואני הרגתי אותה בדם קר וללא רחמים. לפי דעתי עבודתה היתה שקר אחד גדול, המוות שלה היה מגיע לה.
מה אני אעשה עכשיו? כולם מאכזבים אותי קשות. אי אפשר להביא מישהו שאני בטוח מאה אחוז שהוא יצליח, כי גם המוצלחת ביותר נכשלה. שוב פעם, אם אני הייתי יכול לפעול בחוץ, היה הלך עליהם. אני לא מצפה שהם יהרגו אותי, אבל אם ניבאו את תבוסתי אז אני צריך להרוג אותם לפני שיפעלו. מה לעשות כדי לחסל אותם אחת ולתמיד?
אז כן לא פרק ארוך במיוחד אבל מקווה שנהנתם. תנו כוכב ותכתבו בתגובות אם אהבתם! נתראה בפרק הבא
YOU ARE READING
עולם האפלה-מכשף הימים (מוקפא)
Fantasyנועם, אית'ן, וליאם הם היו שלושה נערים רגילים שיצאו לטיול מחנאות עם בית הספר. הם נהנים ממש עד שמגיע הלילה ומשהו גרם למחנה שלהם להישרף. הם בורחים ומוצאים את עצמם ביער אפל. הם מגלים חזיונות ורמזים אבל מה שהם לא יודעים זה שיש מישהו גדול במיוחד שעומד מאח...
