פתחתי את עיני במהירות, זיכרונות כואבים על עצמי בן ה-7 הציפו אותי...
זוג עיניים ריקות מביטות אלי, גוף קר זרוק על הרצפה ודם.
דם בכל מקום. על הרצפה על הקירות והארונות המטבח, על הבגדים שלי, על הידיים שלי, על כולי.
הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בחד...
ישבתי עם פנים לכיוון התאים האחרים. כדי שאוכל לתצפת על התגובות ולדעת מה לעשות. ראיתי את טאהיונג מתקרב עם עוד שני בחורים לכיוון אזור הVIP. לקחתי את התפריט והתקרבתי לג'ימין "הם כאן" לחשתי לו. הוא הסיט מעט את ראשו וחיפש אותם חזר עלי. ראו עליו שהוא לחוץ. "היי" אמרתי ברוגע "הכל יהיה בסדר" חייכתי. הוא חייך חיוך קטן בחזרה. "מי מהם זה יונגי?" שאלתי בשקט בעודי בוחן את התפריט קרוב אליו. "זה שלובש הכל שחור" הוא אמר מבויש. "קשוח" צחקקתי ג'ימין צחק מדבריי. לאט הוא החל להירגע. "אז אתה רוצה לאכול משהו?" שאלתי "אני די רעב". הוא הנהן והמשכנו לבחון את התפריט.
הצצתי שוב לחבורה שעלתה בדיוק לבמה. יונגי נעצר והסתכל עלינו "נראה לי שהוא קלט" לחשתי לג'ימין שמעט נדרך "טאהיונג נראה מתוסכל" צחקתי "אתה נהנה מזה אה?" ג'ימין שאל. הסתכלתי עליו "לגרום לטאהיונג לקנא. אתה ממש נהנה כרגע" הוא צחק. "יש לזה יתרונות" עניתי ושנינו התחלנו לצחוק. "איייש... גם פה אני צריך לראות אותם?" שמעתי את טאהיונג מתלונן כשהתיישב בתא שלהם. 'נייס טאה. תמשיך עם זה' חייכתי לדבריו. "הוא עושה את מה שביקשת ממנו" ג'ימין אמר "הייתי בטוח שהוא כבר יתחרפן". הנהנתי בהסכמה, מנסה להקשיב לחלופי הדברים בתא ליד. קראנו למלצרית והזמנו משהו לאכול ועוד בירה וסוג'ו. מדי פעם הצצתי בחשאי לתא שלהם. יונגי היה נראה עצבני וזה שימח אותי 'התוכנית עובדת'.
הרגשתי את מבטו של יונגי, הוא לא זז מאיתנו. התגובות שלו נהפכו יותר ויותר ברורות. הוא כעס. הסתכלתי על טאהיונג, הוא כבר ולא הסתכל לכיווננו. מבטו נראה מעט קודר או אולי עצבני. אני יודע שקשה לו, הוא התנגד לרעיון הזה מההתחלה. אבל הוא עושה את זה בגלל שביקשתי ממנו וזה גרם לצביטה קטנה בלב שלי. אחרי שהמלצרית הביא את ההזמנה שלנו. החלטתי להתקדם עוד צעד. אני רואה לראות את התגובה של יונגי אבל גם התגובות של טאהיונג מעניינות אותי וכרגע הוא מעט אטום. "בוא נתגרה בהם קצת, אה?" שאלתי את ג'ימין ונשענתי על ידי. "אה? מה אתה מתכנן?" ג'ימין אמר בחיוך. "אנחנו רוצים שהוא יגיב לא? בוא ניתן לו משהו להגיב אליו" צחקקתי ושלחתי את ידי, הנחתי אותה על צד ראשו של ג'ימין וליטפתי את הלחי שלו באגודלי. הצצתי בזהירות לראות את התגובות של מהתא ליד. טאהיונג התחיל לשתות שוט אחרי שוט. יונגי הצטרף אליו ונראה כולו חסר שקט. הוא הסתכל עלינו במבט שיכל להרוג. "מעולה" אמרתי מחייך.
"קוקי אתה ממש רע" ג'ימין צחקק. "אני יכול להיות רע יותר" אמרתי מתגרה והתקרבתי קרוב יותר לג'ימין. הכי קרוב שיכולתי. "זה בכלל עובד?" ג'ימין שאל מובך מהקרבה שלי. "אם רק יכולת לראות עד כמה" גיחכתי. הנחתי את ידי על ידו של ג'ימין שהייתה מונחת על השולחן. אחרי כמה רגעים ראיתי שהבחור השלישי שהיה איתם נעמד "תיהנו לכם צמד קודרים" הוא אמר וירד מהבמה. ג'ימין צחקק כששמע את מילותיו "קודרים?" הוא שאל. הנהנתי בחיוך "טאהיונג מנסה להתעלם ויונגי פשוט נועץ בנו מבט עצבני" ג'ימין הסמיק מעט. גרמתי לו לשבת כשפניו לכיווני ככה שהם יכולים לראות את הגב שלו, וכשאני מסתכל עליו אני יכול להציץ גם עליהם ולראות את התגובות שלהם 'תוכנית מושלמת'. בעיקרון ג'ימין לא היה מודע לאווירה שיש מאחוריו. "אני לא חושב שהתוכנית עובדת. הוא לא עושה כלום" ג'ימין נאנח. "ג'ימין הימור אחרון. אל תלחץ" אמרתי תפסתי את צווארו והתחלתי לקרב לאט את פניו אל פניי, יוצר מעט דרמתיות. ג'ימין הסתכל עליו במבט מופתע "תירגע" לחשתי. בום חזק הקפיץ מעט את ג'ימין. הסטתי את עיניי לתא שלהם. טאהיונג נעמד במהירות 'לא' חשבתי 'אל תהרוס את זה'. קירבתי את ג'ימין אלי יותר. לפתע יונגי הגיע במהירות לתא שלנו ואחז בידו של ג'ימין מרחיק אותו ממני. "יונגי?" ג'ימין שאל מופתע. הוא לא חשב שזה יצליח. יונגי הסתכל עליו בשקט ומיהר למשוך את ג'ימין אחריו. 'הצלחנו' נאנחתי בהקלה.
"חשבתי שהעינוי הזה בחיים לא יגמר!" טאהיונג קרא באושר והתיישב. הנחתי את ראשי על המשענת של הספה והסתכלתי עליו מחייך. הוא התרומם, התקדם אלי והתיישב קרוב אלי. "אז צדקתי או לא?" שאלתי בעוקצנות. "אני לא מאמין שתכננת לנשק אותו" הוא אמר ברוגז. "ראיתי שהוא כבר על הקצה. לא חשבתי שהוא ייתן לי להמשיך עם זה". האמת שהתפלאתי שהוא לא נתן לי איזה אגרוף לפני שהוא לקח את ג'ימין. 'באמת שחקתי עם המזל שלי' חייכתי. אבל נהניתי לראות את התגובות שלו ובמיוחד את של טאהיונג. כמובן שלראות שיש לי כזו השפעה עליו עוזר לי מאוד בתוכנית. זה לא בגלל סיבה אחרת. טאהיונג הסתכל עלי בחיוך ושילב את ידו עם ידי "כנראה שהם יהיו בסדר" הוא נאנח. צחקקתי 'כנראה'. בהפתעה גמורה הרגשתי את שפתיו על שפתיי. נרתעתי ודחפתי אותו ,מה אם מישהו יראה?" נלחצתי. "לא אכפת לי" הוא חייך אלי חיוך שובב ונישק אותי שוב. הפעם לא הרחקתי אותו.
המגע שלו הרגיש כל כך טוב. שפתיו התנענעו בקלילות על שפתיי גורמות לי לאבד את דעתי. הוא אחז בראשי וקירב אותי אליו. נשכתי מעט את שפתיו, רציתי לקחת את השליטה על הנשיקה הזו. הוא גיחך ופתח מעט את פיו. ניצלתי את זה במהירות והכנסתי את לשוני לפיו. בהתחלה חשבתי שהוא ייתן לי לעשות כרצוני אבל הוא החל להילחם בלשוני. הוא החל להתגרות בי עד שנכנעתי. הוא לקח את הבעלות על הנשיקה הזו. התנתקנו לקחת אוויר. טאהיונג העביר את אגודלו בעדינות על הלחי שלי. מחייך. "בוא נלך מכאן" הוא קרא. "חשבתי שלא אכפת לך אם מישהו יראה" התגריתי בו. "לא אכפת לי. אבל לגמרי מיציתי את הפאב הזה להיום" הוא אמר. "אוקי" השבתי לו "אבל צריך להודיע לג'ימין". הוא הוציא את הפלאפון ושלח הודעה "כתבתי לו שאנחנו אצלך" הוא אמר ונגע קלות בסנטרי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
