רגע לפני הפרק האחרון,
(שהוא יותר סגירת מעגל וממש לא חובה לקרוא אותו, (אני מתנצלת כי הוא יצא לי נורא))
אני רוצה להגיד תודה רבה לכם❣
תודה שאתם קוראים את הסיפור שלי, ושאתם מגיבים ועושים לי כוכבים כי זה באמת לא מובן מאליו!
תודה על זה שלא התייאשתם מהסיפור, וממני.
תודה שאתם תמכתם כל הזמן, כי זה נתן לי מוטיבציה להמשיך ולכתוב🥰
תודה, תודה, תודה.
כי זה באמת חשוב לי,
אני אוהבת לכתוב וזה חלק ממני,
אבל יותר מלכתוב אני אוהבת שקוראים את מה שכתבתי, שאוהבים את זה.
אני מרגישה שיש ערך לסיפור כשיש אנשים שקוראים אותו.
אז תודה על ההזדמנות המדהימה שהייתה לי לחלוק איתכם את הפאנפיק הכושל שלי💙
ותודה על זה שלוותם אותי לאורך הכתיבה!
באמת. פשוט. תודה❣
~נ.ח.ק💖נ.מ כללי
הארי פרסי פייפר ולונה יצאו מהצריף, ניקו נשאר אם גופתו של ויל, אותה הוא סרב לעזוב.
כירון היה על כיסא הגלגלים, נאבק בכאב.
"הנבואה התגשמה" הוא אמר
"מה נעשה עכשיו?" אמר פרסי* כעבור שבוע *
"גילתם מי היא החצויה?" שאל כירון, הוא היה במרפאה של הוגוורטס לצד פייפר והרמיוני, שלושתם מטופלים.
הרמיוני טרם החלימה מדמו של כירון, ופייפר שברה את עמוד השדרה, ומדאם פומפרי התעקשה שתשאר שבוע שלם במרפאה למרות שבדרך נס זה לא שיתק את גופה.
"כן, היא גם יודעת. זאת לונה" אמר פרסי
"מעניין מה יהיה הגורל שהיא תחליט עליו. בניגוד למה שאמרנו הנבואה עוד לא התגשמה, מעניין למה זה מתעכב כל כך" אמרה אנבת'
"אנחנו נגלה בסופו של דבר. מב שלום ניקו?" שאל כירון בעצב.
"אין שיפור, הוא לא מדבר אם אף אחד, הוא יורד כל הזמן לשאול, הוא מתכנן להיות שופט במשפט של נשמתו של וולדמורט. ניקו משתגע, הוא לא מוצא את וויל בשום מקום" ענה פרסי, הוא הרגיש אשמה. גם את ביאנקה הוא איבד ככה, בלי יכולת לעשות דבר.
"אנבת', הרמיוני" נשמעה קריאה חולמנית, לונה עברה בפחת דלת המרפאה.
"אמא שלי באה לבקר" היא חייכה
"אמא?" לקח להארי הרמיוני רון ליאו פייפר אנבת' כירון ופרסי רגע להבין
"איפה?" שאלו כולם
"בספריה, היא קוראת לפרסי, לאנבת', ולהארי." היא הצביעה על כל אדם שקראה בשמו.
"למה לי?" שאל הארי
"אתה תבין" אמרה לונה בחולמניות ודלגה מחוץ למרפאה.
"אתה בא?" שאל פרסי את הארי
"כן" הוא אמר, אנבת' כבר חכתה להם ליד הדלת.
"מי נראה לכם יכולה להיות אמא שלה?" שאל הארי
"אני לא יודעת" אמרה אנבת'
כשהם פתחו את דלתות הספריה פרסי ואנבת' יכלו להישבע שסנטרם צנח לרצפה. מולם הייתה לא אחרת מאשר אטרמיס.
"מה קורה פה?" שאלה אנבת'
"זאת לא אני" אמרה אטרמיס
"מה?" שאלו הארי פרסי ואנבת' בבילבול.
"לעיתים סלנה* באה לבקר אותי, ומחליפה את אישיותי, ולצערי איני יכולה לשלוט במעשיה. זה קורה פעם ב500 שנה ולמשך 7 שנים סלנה היא אני, ולכן לפני אני מתכוננת למאורה, אבל באותו יום סלנה הקדימה, היא התאהבה בבן אנוש וחייה איתו במשך שבע שנים"
היא הביטה בלונה
"לונה, אלות הגורל נתנו לך לבחור. את רוצה להמשיך להיות חצויה? ללכת למחנה החצוים ולילמוד בהוגוורטס או שאת רוצה להשאר מחוץ לבלאגן ומחוץ לסכנות?"
אני ואנבת' החלפנו מבטים, זאת הצעה אדירה. אם היא תגיד לא הי-
"לא" אמרה לונה
"אני מעדיפה לחיות את שני העולמות אם כל החברים" היא חייכה חיוך ויצאה מהספריה כאילו אין לה דאגות.
"עכשיו לבעיה השניה שלנו" אמרה אטרמיס
"אסור שתדעו עלינו" היא אמרה את זה להארי
"למה את מתכוונת?" שאל הארי
"אסור שהקוסמים יגלו על החצוים, ניסינו את זה פעם. זה יותר גרוע מלשים את מחנה החצוים אם הציידות שלי באותו בית למשך שנה." אטרמיס נאנחה
"מה את אומרת?" שאל פרסי
"אנחנו נמחק את הזכרונות שלכם, שלך של הרמיוני ושל רון. גם את של פרופסור מקגונגל, למרות שהיא תהיה בעלת ברית מועילה, יש לנו כבר את הקוסם שיודע את הסוד."
"למה אנחנו צריכים לשלם בזכרונות שלנו?" שאל הארי, מתעצבן
"אתה רוצה לשלם בחייך?" שאלה אטרמיס
"כשהמועצה קבעה את זה זה היה פה אחד, אסור שקוסמים ידעו על חצוים!"
"אז אנחנו פשוט צריכים לשכוח את פרסי את אנבת' וליאו? את ניקו? את.. ויל? את אומרת שאנחנו לא נזכור אותם?!" הארי זעם, איך האלים יכולים להיות קרים כל כך?
"לא, אתם תזכרו את פרסי, את אנבת' את ליאו ניקו וויל. אתם פשוט תשכחו את היותם חצויים, הזכרונות שלכם יתואמו, כך שלא תחשדו בהם." היא אמרה
"אני מתנגד!" אמר הארי
"גם אני!" אמרו אנבת' ופרסי פה אחד
"אתם מבינים מה אתם עושים?" נאנחה אטרמיס
"כן" אמר פרסי
"אם כך, אני מקווה בשבילכם שזאוס יהיה נחמד היום" היא אמרה והתפוגגה באוויר, משאירה אחריה ריח של אורנים.
"מתי הוא אי פעם נחמד?" שאל ליאו אחרי שהארי ופרסי ספרו מה קרה כירון חייך וקם מכיסא הגלגלים באנחה.
"כן, האלים בניגוד לבני אדם. לא משתנים אם הזמן"
הסוף *^-^**סלנה היא הייתה אלת הירח לפני... יש אומרים שהיא התמזגה אם אטרמיס
מקווה שנהנתם לקרוא כמו שאני נהנתי לכתוב!
מקווה לראות אתכם בסיפור הבאה!
ושוב, תודה רבה❣❣❣❣
נ. ח. קלבקשת noamnahoum25 אני אכתוב פרק מנקודת מבטו של ניקו על הפרק הקודם... אשלח אותו השבוע❣❣❣
YOU ARE READING
הארי ופרסי והוגוורטס כמובן
Fantasía* הושלם *יש המון אבל המון סיפורים על הארי ופרסי... ורובם על השנה החמישית... אני כותבת על ההמשך שנה אחרי הקרב על הוגוורטס, כמה תלמידים מהשכבות הגבוהות וגם הנמוכות פספסו המון לימודים. בין אם זה בגלל שהם בני מוגלגים ובין אם זה שהם ברחו... אז השנה הזאת...