גייז בשחור // לארי סטיילינסון

33.

הלו כפרות תודה רבה על כל הזאיני מאליקים בפרק הקודם זה מרגש.

תהנו מהפרק שיצא קצת ארוך אבל אתם תתמודדו יאללה ביי

-

לואי יצא מן המעלית כשגופו מטלטל מצד לצד. הסחרחורות התוקפניות שחווה בימים האחרונים לא עזבו אותו והן השתלטו עליו בהתקפים- וזה היה אחד מהם. הוא נשען על קיר המסדרון ונשם נשימות עמוקות, ראייתו הטשטשה וכתמים שחורים צצו ונעלמו בעיניו. הוא ניסה לאחוז בראשו כמנסה לגרום לדפיקות החזקות להיעלם אך ללא הצלחה. הבחור המסכן לא ידע מאיפה זה הגיע פתאום ולמרות כל המים שהקפיד לשתות הכאבים לא עזבו אותו במנוחה. הוא פלט אנקה ועצם את עיניו, הקיר הקר קירר אותו וכעבור דקה או שתיים הכאב נחלש בהדרגה עד שנעלם כלא היה. לואי התיישר מחדש ומצמץ בעיניו ארוכות, ההתקף נגמר במהירות שבה התחיל והוא חזר לראות רגיל ולהרגיש טוב. הוא הביט במזוודתו שהייתה לידו כאילו היא זו שתביא את התשובה לכאביו אך הניד בראשו בטיפשות כעבור כמה שניות, "אני פשוט אקח עוד כדור נגד כאבי ראש" מלמל בהחלטה לא להטריד את בן זוגו בכאביו שגם ככה היה נראה קצת לחוץ לקראת המשימה.

הוא ניער את ראשו כמשכיח את שאריות הכאב שעוד היו ופתח את דלת ביתו של הארי כשהוא גורר אחריו את המזוודה שארז מביתו. השעה הייתה שעת צהריים והטיסה שלהם תוכננה לעוד כמה שעות.

"הארי?" הוא שאל בחשש כשנכנס אל תוך חושך גמור.

"שלום לאב" הוא שמע את קולו של הארי מרחוק.

"למה חשוך פה?" שאל ומיד לאחר מכן מנורת המטבח נדלקה ואיתה שתי נרות שולחן, "בשביל מה הנרות? אל תגיד לי שאנחנו מתחילים לעשות קידוש עכשיו" קרא בסרקזם וצחוקו של הארי נשמע כגורם לליבו להאיץ את פעימותיו בחיוך.

"הבטחתי לך דייט" הארי התקדם אל האור ונגלה אל לואי. הוא לבש כהרגלו חולצה לבנה מכופתרת אשר הייתה צמודה בחזה אך רפויה בשרוולים. שיערו הארוך היה רטוב מעט וקצוותיו הסתלסלו בטבעיות. פרצופו הואר באש הנרות והיהלומים הירוקים שבעיניו נצצו בהתרגשות. "בגלל שבפעם הראשונה שנפגשנו טכנית פרצתי לבית שלכם.. והדייט הראשון היה בכלל החתמה למוסד בעקיפין.. והדייט השני.. טוב אתה יודע איך זה נגמר" הארי גירד בראשו במבוכה, הייתה להם היסטוריה בהחלט מיוחדת.

"אתה מתכוון למרדף מכוניות אפי הכולל יריות והפרה בוטה של כל חוקי התנועה האפשריים?" לואי שאל, "אני חושב שאני זוכר משהו בסגנון" חייך ביופיו.

הארי פלט גיחוך עצבני, "כן מצטער על זה" ונשם עמוק, "ובגלל שבפריז לא יהיה לנו הרבה זמן, חשבתי לקיים את ההבטחה שלי עכשיו" הציע בחיוך ביישן.