הלכתי ברחוב לבדי חיפשתי לעצמי טרף קל ומהיר, ראיתי את המטרה ורצתי אליה במהירות. דם אדום וכהה נזל על הרצפה בכל נשיכה ונשיכה, אני מתענג ומרוקן עוד עורק ועוד וריד. למרות שזה לא חוקי, אסור לערפדים להרוג בני אדם יותר.
"אחמממ אתה יכול אולי לצמצם על הגניחות האלה?? אני באמת מנסה לישון פה." לפתע צצ הייבריד מאחד השיחים ואמר.
"תחזור לשיח שלך" גילגלתי את העיניים שלי.
"זה הבית שלי! והבן אדם הזה הביא לי משהו לאכול.... תודה רבה אסהול עכשיו אני צריך למצוא פרייאר אחר" ההייבריד התעצבן.
"אוו~ הלוואי שתגווע ברעב" גילגלתי את העיניים שלי וזרקתי את הגופה על הריצפה.
הבטן של ההייבריד קירקרה והוא התקופף לריצפה בכאבים, הוא היה כל כך רזה ושברירי.
"על מה אתה מסתכל..?? תסתלק מפה!" ההייבריד כעס. פרצתי בצחוק והאוזניים של ההייבריד טיפה ירדו, ידעתי שזה אומר שהוא עצוב אז חייכתי לעצמי כי שמחתי שהוא שהוא נפגע.
"אני שונא אותך!!" הייבריד לפתע קפץ עלי ונשך לי את הצוואר "אוו אוו אוו" הוא מיד שיחרר והלך כמה צעדים אחורה. הוא תפס את הפה שלו והוא שם לב שהוא שבר אחד מהניבים שלו.
"על תתעסק איתי!" הצמדתי אותו לעץ וחנקתי אותו, ההייבריד התחיל לבכות בשקט וכששיחררתי אותו הוא רץ להתחבא בין שיחים.
"בן זונה" שמעתי אותו ממלמל בבכי בזמן שאני מנקה את השביל בטון הקר מהדם של אותו האיש.
"אתה רוצה לשבור עוד שן אידיוט?" שאלתי ובעטתי בשיח, לא שמעתי כולם אחר כך חוץ מבכי. ורגע לפני שהלכתי ראיתי עיניים צהובות גדולות של חתול מציצות עלי.
"אתה לא טוב בהסוואה" ציחקקתי לעצמי והלכתי לזרוק את הגופה לפח האשפה.
עבר חודש מאז שנתקלתי בהייבריד והוא עדיין התרוצץ לי במחשבות.. הוא היה קטן, רזה ומסכן...הצצתי החוצה על השלג הלבן שכיסה את הכל וזה גרם לי לחשוב על הייבריד המסכן שנמצא עכשיו בחוץ בקור הזה.
"יונגס? לאן אתה הולך?" ג׳ין שאל אותי, אני רציתי ללכת להייבריד לראות עם הוא בסדר אבל לא יכלתי להגיד את זה לג׳ין. אני גר בבית עם כל החברים שלי ג׳אנגקוק, טאהיונג, הוסאוק, נאמג׳ון וג׳ין. עברנו לגור ביחד לפני מאה שנה כי החלטנו שזה רעיון יותר טוב מאשר ללכת כל הזמן אחד אל השני.
אנחנו פשוט גרים עכשיו בבית ממש גדול ולכל אחד יש את הפינה והמקום שלו.
"לסיבוב.." אמרתי.
"בקור הזה? מה תעשה בחוץ?? הכל סגור ויש מקומות בעיר שהשלג יגע לך לבירכיים... אתה בטוח שאתה רוצה לצאת?" ג׳ין שאל.
"כן." אמרתי בהחלטיות.
"אז אני בא איתך" ג׳ין קבע.
"אתה לא חייב.." אמרתי מהר ופתחתי את הדלת.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
