נ.מ פרסי
התעוררתי במרפאה בבוקר (אני חצוי, אני יודע לזהות מרפאה. התעוררתי בכאלה מספיק פעמים), אז זה אומר שכנראה הייתי חסר הכרה רק כמה שעות (אם לא פספסתי יום שלם באמצע) . לא הרגשתי כאילו נחתי בכלל, כל הגוף שלי כאב והרגשתי את הצל של הסיוטים.
נראה ששוב הפתעתי את מדאם פומפרי כי היא אמרה שלא הייתי אמור להתעורר כל כך מהר ושהגוף שלי צריך עוד מנוחה. נראה שכל אוכלי המוות הובסו ושכולם בסדר.
היה רק דבר אחד שלא הבנתי, מי בשם האולימפוס ממציא לחש כזה?!
מדאם פומפרי התעקשה שאני צריך לנוח ואסרה עליי לצאת מהמרפאה אבל היא הרשתה להארי רון והרמיוני לבוא וזה היה נחמד. בפעם הראשונה שהם באו זה היה מצחיק, זה נראה שהם לא יודעים אם הם רוצים לוודא שאני בסדר או לחנוק אותי כי אני אידיוט. הם כנראה הלכו על חלוקת תפקידים כי השיחה הלכה ככה:
הארי: "היי, אתה בסדר?"
"כן, רק צריך לנוח קצת. פספסתי משהו?"
הרמיוני: "בסדר?! בסדר?! אתה משוגע, יכולת להיהרג!"
ממש לא פעם ראשונה, אבל חייכתי כדי להראות שאני בסדר ובחיים ונראה שרון חשב שכדי להתערב לפני שהרמיוני תהרוג אותי
רון: "לא פספסת הרבה, כולם בלחץ מטורף גם בגלל אוכלי המוות וגם בגלל הבחינות, שאני הולך להיכשל בהן"
"באמת ממשיכים איתן?"
הרמיוני: "כן. וצריכים להמשיך, כל המשך הלימודים שלנו תלוי בהן"
הארי: "הרמיוני את תהיי בסדר, את תלמידה מדהימה ואת יודעת את כל החומר"
רון: "כן, אם מישהו צריך להילחץ זה אנחנו ואנחנו לא לחוצים אז גם את לא צריכה להילחץ"
הארי פנה אלי: "אתה בטוח שאתה בסדר? ממה שאמרו לנו נפגעת קשה"
"אני בסדר, באמת. אבל אני מעריך את הדאגה"
ואז מדאם פומפרי נכנסה ואמרה להם לתת לי לנוח.
אחרי הצהריים פרד וג'ורג' באו
פרד: "אתה בסדר אחי? שמענו שנפגעת די קשה"
"אני בסדר גמור, אני לא יודע למה מתעקשים שאני אשאר כאן"
ג'ורג': "אוקיי, זה מעולה"
פרד: "רצינו להראות לך משהו" ואז הוא שלף מכשיר קטן מהגלימה שלו, זו הייתה קובייה קטנה, בגודל של 5 ס"מ על 5 ס"מ, בצבע לבן וזה נראה שמישהו הדביק כפתור הפעלה בצד אחד ועדשה בצד שני. אין לי שום מושג מה זה/מה זה עושה, אולי ליאו היה מבין.
YOU ARE READING
חצוי וקוסם
Fantasíaלפרסי יש עוד סבא מרושע, אתם כבר יודעים מי זה אני יודעת שיש מלא סיפורים כאלה וכנראה לקחתי מחלקם השראה אז אם העתקתי אתכם במשהו אני מתנצלת מראש. כל הזכויות שמורות לריק ריירדן וג'יי קיי רולינג
