היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוני

פרולוג

תהום חשוכה. זה כל מה שהרמיוני זכרה מהחלום בלילה. תהום חשוכה ועמוקה שאליה היא נופלת.

ולאחר מכן היא קמה בבהלה, מזיעה מפחד.

היא אמרה לעצמה לא להאמין בהורוסקופים ומשמעויות לפי פסיכולוגיה, אבל הפחד גרם לה לבדוק בספרים אם יש פירוש לחלום כזה.

"פירוש חלום על נפילה לתהום: פירוש חלומות לפי תודעה רוחנית - חזרה לגוף. בזמן השינה הנשמה יוצאת מהגוף והיא חוזרת אחרי שהיא מקבלת אנרגית קיום. תחושת החזרה היא כמו נפילה."

לפחות זה מנחם קצת.

השעה הייתה שש וארבעים. באחד עשרה יש לה את הרכבת להוגוורטס.

הוגוורטס!!!

היא כמעט שכחה משנת ההשלמה שלה!

היא קמה והתקדמה לאמבטיה.

אחרי מקלחת מהירה, וצחצוח שיניים זריז, היא הלכה למטבח, לראות אם הוריה כבר קמו.

כן, הם קמו. הם ישבו ליד השולחן עם כוס קפה לכל אחד מהם.

"ישנת טוב?" אימה שאלה.

"נראה לי.."

"מה קרה?". היא רק הביטה עליהם בפרצוף מיואש. אביה פתח את פיו לומר.

"שוב סיוט?". הרמיוני רק הנהנה לאט. "הפעם אני זוכרת שרק רצתי ורצתי ורצתי ולא זוכרת בכלל למה, ופשוט נפלתי לתהום ולא יצאתי משם."

התחילו להופיע בעיניה דמעות.

בזמן האחרון היא חולמת הרבה דברים רעים. היא ראתה בספרים שרצף חלומות רעים זה סימן למשהו שהמוח מנסה להעביר בבת אחת אבל לא מצליח. רק אצל מכשפים יכול לקרות הדבר הזה.

היא בכתה בגלל שלילה לפני חלום התהום היא חלמה על מות הוריה. על ידי אוכלי מוות. והיא ראתה בוודאות שמאחורי אחת המסכות הסתתר אדם מבוגר עם שיער בלונדיני ארוך.

לוציוס מאלפוי הופיע בחלום והרג את ההורים שלה. מול הפנים.

יכול להיות שחלום התהום ניסה לעודד אותה, לסמל שאחרי המוות שלהם היא תתגבר ותחזור כמו חדשה מהאבל.

אבל היא ידעה שזה שקר.

לחלומות שלה היו שתי אפשרויות למשמעות.

אפשרות אחת, לפי הקבלה, היא האפשרות הטובה, שהוריה בעצם יחיו חיים ארוכים והיא תתחזק.

אפשרות אחרת, לפי מה שידוע לה, היא שהוריה ימותו והיא רק תתמוטט ותיפול בחיים בגלל זה.

היא קיוותה בליבה שלגבי האפשרות השנייה היא טועה.

כנראה היא חשבה יותר מדי, כי אבא שלה שאל אם הכל בסדר.

"כן, ברור. אני סתם עייפה.", היא שיקרה.

"טוב יקירה, לכי תתארגני, כבר השעה שבע וחצי ואנחנו צריכים עוד להתארגן וללכת לתחנה, ואת יודעת שאין לנו אבקת פלו לעומת מכשפים אחרים נכון?"