"ג'יני השמלה הזאת נפוחה מידי!"
"היא מושלמת!" הארי צחקק.
"זה מצחיק אותך אדון צעיר?"
"סליחה ג'יני פשוט... הרמיוני..."
"נכון אני נראית כמו עוגה עם תחרה!"
הסידורים האחרונים לנשף עייפו את הרמיוני. בעיקר בגלל שג'יני התעקבה על שמלה שעתיים.
"ג'יני... אולי תתני לי לבחור שמלה?"
"אבל..."
הרמיוני הביטה בה במבט שסימן 'אם לא תתני לי את תצטערי'.
"אוקי... ברור."
הרמיוני הסתובבה בחנות, מחפשת משהו לא מנופח או פרחוני או חשוף.
היא נתקלה בשמלה אפורה שמצאה חן בעיניה, והלכה למדוד.
כתפיה של הרמיוני היו פתוחות, כששרוולים קצרים עוטפים את תחילת הזרוע עד המרפק.
השמלה הייתה פשוטה למדי.
היא הייתה בעלת מחשוף קטן מאוד, היא נצמדה לפלג גופה העליון, ומתחת השמלה השתחררה לצורת זנבה של בתולת ים, ותוספת של בד דק מאוד הייתה על שמלה.
"נו... מה דעתכם?"
"ג'יני, מעכשיו תני להרמיוני לבחור שמלות. ואני לא צוחק."
"תודה על התמיכה אחי היקר."
הרמיוני צחקקה.
היא שילמה על השמלה, והמשיכה בקניות המפרכות.
___________________________________________"דראקו מה עם החליפה בשבילך?"
"אני לא בטוח הולך בלייז..."
"ולמה את הולך?"
"אתה רציני? נתקעתי עם פנסי!"
"אז למה לא הזמנת מישהי אחרת?"
"הזמנתי... אבל היא כבר הסכימה למישהו אחר ממש כמה דקות לפני..."
"אז אולי פשוט תרקדו סתם ככה... לא כזוג..."
"עם מי אתה הולך?"
"אני ידידי דראקו, הצעתי באומץ לגריינג'ר ללכת איתי כידידים."
"אתה מה?!"
"למה אתה עצבני כל כך?"
דראקו לא האמין שחברו הטוב ביותר הזמין לפניו את הרמיוני בלי להתייעץ איתו. או יותר נכון בלי לבקש רשות.
"כי לא התייעצת איתי קודם! מה עם היא תעשה לך בעיות?" דראקו המציא תירוץ משכנע.
"תירגע דראקו, היא לא כזאת גרועה"
לא, היא לא כזאת גרועה. היא אפילו חכמה, מצחיקה, ולשיער שלה יש ריח נעים.
מה עובר עליו היום?
YOU ARE READING
היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוני
Fanfiction*הפאנפיק גמור* (איזה כיף לרשום את זה!) כל התלמידים שפספסו את שנת הלימודים השביעית מוזמנים להשלים אותה בשנה נוספת. מה קורה כשהרמיוני ודראקו נאלצים לעבור את השנה ביחד ? קריאה מהנה♥️