Can't be

פרק 6

״...- אתה לא צריך לעשות את זה , הוא צריך ללמוד לקבל אותך כמו שאתה ״ דן התעקש . אבל לי לא היה אכפת באותו הרגע ממני , היה לי חשוב שיהיה לי מתחת לאיפה לישון. שיהיה לי אנשים שידאגו לי , ושיאהבו אותי. למרות שבינתיים זה לא כלכך ככה....

״אבל זה נכון , אני אוהב את נאיה .״ קבעתי ועליתי לחדרי חושב על הארי , הילד הגבוה , השרירי , המתולתל ועם העיניים הירוקות היפות שלו . הוא עושה לי משהו שאני לא יכול להסביר , אבל אני צריך להתעלם מזה. אני אוהב את נאיה ופה זה נגמר.

~שבוע אחרי~

מאז אותו יום הארי לא מפסיק לשלוח לי הודעות , ואני מסנן ... אני לא יכול לפתוח אותם ולראות מה הוא כותב . או לראות תמונות שלו . זה ישבור אותי יותר ממה שאני כבר שבור .
אני לא מפסיק לחשוב על הארי , כל דקה ודקה שעוברת הראש שלי במלא מחשבות עליו , ואז זה הגיע

*הודעה חדשה מאת: הארי לא לענות*

נאנחתי , החלטתי שזהו . שבוע לא ראיתי מה הוא כתב ובטח זה איזה 300 הודעות אבל זה נגמר עכשיו . אני עומד לקרוא הכל .
נעלתי את הדלת מפחד שאבא שלי יכנס ויראה אותי קורא אותם , הוא לא רוצה שיהיה לי שם קשר עם הארי , בנים , או בכללי אנשים חוץ מנאיה . וזה נוראי .

״לואי .... אני לא יודע מה קורה אבל התקשרתי כמה פעמים ולא ענית .. בבקשה תענה . עשיתי משהו שאתה מסנן אותי?״

״לואי אני דואג . תחזור אליי״

״לואי , עברו כמה ימים מאז ואתה עדיין לא עונה . הכל בסדר שם? הכל בסדר איתך?״

וככה כל ההודעות היו נראות , הארי דאג לי . (ברור חתיכת אדיוט לך לישון על האף ותענה להארי ה.כ)

נשמתי עמוק והחלטתי לענות לו
״היי הארי .... אני לא אמור לדבר איתך אבל הייתי צריך להגיד לך משהו . תודה שדאגת לי . אבל הכל טוב . אני אהיה עם נאיה וזהו , ככה אבא שלי יאהב אותי ויהיה לי איפה לישון .״ התחילו לרדת לי דמעות בעיניים ״פה אני צריך לסיים לדבר איתך , תדע שאתה תמיד איתי בלב ומקווה שגם אני אצלך , שלך , לואי .״
כיביתי את הטלפון זרקתי על המיטה , פחדתי מהתגובה שלו. פחדתי שהכאבתי לו. ידעתי שאם לו כואב , אז גם לי .

~~~~~~~~~

הייייייייי , אני רוצה להתחיל להעלות בימים קבועים אבל זה תלוי באורך של הפרק ..
אז מה אתם מעדיפים , פרק כל יום באורך הזה או פרק כל יומיים/שלושה/ארבעה באורך כפול או יותר מזה

תכתבו לי פה :)