גייז בשחור // לארי סטיילינסון

38.

מעכשיו אני קוראת לקוראים של הפאנפיק ״אכזבונים״ כי כל מה שאני בסוף פרק זה לאכזב אתכם
-

"להתראות" הם הנידו בראשם בפעם האחרונה ויצאו מהחדר. הם החלו לצעוד במעלה המסדרון לכיוון חדרם.

לואי התנשף, היו יותר מידי דברים בפגישה הזו שרצה לדבר עליהם, "אין מצב שאני היחיד ששם לב ל-".

"לא עכשיו לואי" הארי היסה אותו והמשיך לצעוד בקצב.

"אבל האר-".

"לואי אמרתי לא עכשיו" הארי סינן ברצינות תהומית ולא הביט בו.

לואי השתתק וצעד לצידו בשקט. הם הגיעו לחדרם ונכנסו בדלת. "עכשיו אפשר לדבר על-".

"חכה" הארי קטע אותו פעם נוספת.

לואי פלט רטינה בזמן שהארי עבר בפינות החדר בחיפוש אחר משהו. כעבור כמה דקות הוא סימן ללואי לעקוב אחריו בשקט לחדר השינה על מנת שיוכלו לדבר שם.

לואי, שהבין את הסיטואציה לגמרי לא נכון, פשט את המכנס ממנו ונשאר בבוקסר, הוריד את בלייזר החליפה ופתח כמה מכפתורי החולצה בשניות. הוא עקב אחרי הארי במבט ערמומי ונכנס למיטה איתו. הארי כיסה את שניהם בשמיכה עד מעל ראשם כמחביא אותם והפנה אליו את מבטו.

"אוקיי" פתח בלחישה ואז הביט בלואי לרגע, "איפה הבגדים שלך?" שאל בחוסר טאקט.

לואי התחיל להבין שטעה בקשר למטרת הפגישה והסמיק במיידיות, "סתם היה לי חם" תירץ במבוכה והתכווץ אל תוך עצמו כמסתיר את חלקיו.

הארי השתדל להתעלם ממנו ופנה לעניין, "הסתכלתי בחדר, הכול פה מלא במכשירי האזנה" לחש ולואי המהם משהו בהבנה כמבין מדוע בחר דווקא את המיטה, "אין פה בחדר, תודה לאל, אבל אני חושב שיש בקצה המסדרון אז תדבר בשקט" הזהיר.

לואי הנהן אך ראשו עדיין היה נתון לעובדה שהם במיטה, ורק צד אחד עירום, "יש פה מצלמות אבטחה?".

"לא" הארי לחש, "זה יהיה בולט מידי ויעורר חשד אם הם היו שמים".

היה שקט לרגע ולואי הרצין. הוא ידע שעם כמה שהפיתוי גדול, יש לו כמה דברים חשובים לומר לגביי העבודה, "עכשיו אפשר לדבר על השאלה הלא מאוד תמימה של ג'פרי?".

הארי הביט בו ונאנח, "אני חושב שאתה סתם מגזים" הוא ניסה להגן על הבוס.

"מגזים? הארי הוא ידע שיש לי כאבי ראש ואנחנו לא אמרנו לו כלום".

"כל החדר הזה מלא במכשירי האזנה, זה הגיוני שהוא ידע וידאג" אמר בהיגיון.

לואי נאנח ארוכות, "יש לי משהו להגיד אבל אני לא חושב שתאהב את זה" הוא התלבט בינו לבין עצמו ואמר, "פשוט יצא לי קצת לחשוב על דברים לאחרונה.. ופיתחתי תיאוריה כזו לגביי ג'פרי" הוא הביט בחשש בהארי כמנסה לקבל אישור לומר את דבריו בקול רם.