טוב אהובים הנה הפרק השני להיום, תהנו xx
-----
אני והארי יצאנו מביתי לפני בערך 10 דקות, נכון אמנם הים במרחק של חמש דקות הליכה מהבית שלי, אבל הארי הגאון שכח את הטלפון אצלי. אז חזרנו הביתה, ועכשיו אנחנו שוב בדרך ואמורים להגיע עוד 3 דקות. למזלינו, עכשיו רק עשרה לשתיים עשרה, כי אם היינו מאחרים ליאם היה הורג אותנו. הוא תמיד מאחר אבל לא מוכן שאחרים יאחרו, מדהים ליאם באמת.
אנחנו הולכים כך שאני בצד ימין, והארי בצד שמאל, ויש בנינו שתיקה, מביכה מאוד. טוב זה הגיוני בהתחשב בכך שקודם הוא נישק את חברה שלי, ואז ישנו מכורבלים ביחד באותו הלילה. סיטואציה נורמלית לגמרי לא?"אז..." אמרתי בשביל לשבור את השתיקה וראיתי את הארי מסתובב עם פניו אלי, "אז" הוא ענה בחזרה, וחזרה השתיקה... "לואי תקשיב" הארי החל להגיד והשפיל את ראשו, אני חושב שאני יודע לאן השיחה הזו מתקדמת..."כן?" השבתי לו בשאלה, "אני יודע שממש פגעתי בך, אני גם יודע ש-" הוא אמר אבל קטעתי אותו. "הארי הכל בסדר באמת. "לו בבקשה אל תעצור אותי, רק תקשיב אתה לא חייב לענות" הוא אמר והנהנתי, "אז מה שהתחלתי להגיד זה שאני יודע שפגעתי בך כל כך, ואני יודע שאתה אומר שאתה סולח אבל אתה עדיין כועס במקום כלשהו, אז שוב רציתי להגיד לך שאני כל כך מצטער, ושאני בחיים לא אעשה שוב משהו שיסכן את החברות שלנו, בחיים."(בטוח שזו רק חברות לאב? ה.כ)הוא אמר ולא יכולתי להגיד כלום אז פשוט הנהנתי בראשי. בשנייה שפתחתי את הפה לדבר, הגענו לים וראינו את נייל, ליאם וזאין. (כמה אירוני ה.כ)
"היייייי" נייל צרח וסתמתי את האוזניים עם אצבעותי בכאב, "היי לארי" ליאם אמר ועשיתי מבט שואל וכך גם הארי, "אין לו כוח להגיד את השמות של כל אחד בנפרד, אז הוא חיבר אותם" זאין הסביר וליאם חייך אליו ונישק אותו. "בדיוק בייבי" ליאם אמר וחייך אליו, איכס. (תסתום לואי פשוט תסתום ה.כ) "טוב היי גם לכם" הארי אמר ואני הנהנתי. בזמן שאני והבנים התקדמנו למצוא מקומות בחוף, התקדמתי לליאם, שלמרבה ההפתעה לא היה עם זאין. הוא שם לב שאני שם וחייך, "היי הכל בסדר?" הוא שאל, למה שאני בא אליו חייב לקרות משהו? אולי אני סתם רוצה לדבר? "לא לא רק רציתי לשאול אם אתה נכנס איתי לגלוש" ספק שאלתי, ספק אמרתי והוא הנהנן בראשו.
הגענו למקום שהיה נראה לנו טוב,ומיד הלבשתי את החליפה על פלג גופי העליון, כיוון שהייתה עד עכשיו רק על רגלי ומותני. ליאם עשה כמוני, והחל למרוח שעווה על הגלשן שלו, ושלי. (שעווה מיוחדת לגלשנים בשביל שלא נחליק מהגלשן ה.כ) "בנים אני וליאם נכנסים לגלוש" אמרתי וכולם עצרו את השיחה שהייתה בניהם והפנו את מבטם אלינו, "אה אוקיי תהנו" זאין אמר והארי ונייל הנהנו בראשם כהסכמה. זאין נישק את ליאם נשיקה קטנה בשפתיים ולאחר מכן אני וליאם רצנו עם הגלשנים למים.( רק סתכלו על התמונה בתחילת הפרק אני חושבת שאני הולכת להתעלף חברים ה.כ)
נקודת מבט הארי:
נייל הלך לקנות משהו פה בקיוסק, לואי וליאם נכנסו לגלוש, ואני פה יושב עם זאין וצופה בלואי גולש. אה כן גם בליאם כמובן.(אוביסלי ה.כ) "אז זאין איך אתה וליאם?" שאלתי את זאין בכדי לפתח שיחה,שהוא שמע אותי הוא הפנה את מבטו אלי, "את האמת? מדהים. אתה מכיר את זה שאתה נמצא עם בנאדם ולא משנה מה קורה, טוב רע, מאכזב או עצוב, אתה פשוט מרגיש טוב כי אתה נמצא עם הבנאדם הזה? מרגיש שהלב שלך יכול להתפוצץ מאושר, והתרגשות, ואתה פשוט מרגיש בטוח, אתה מרגיש בבית."( you bring me home סליחה הייתי חייבת ה.כ) הוא סיים לדבר, והסתכלתי חזרה לים, על לואי,ושאיתו אני מרגיש ככה, כאילו לא משנה מה קורה טוב לי, כי זה איתו. חשבתי עליו ועלה לי חיוך על הפנים, "הארי?" זאין שאל וסובבתי את מבטי אליו במבט שואל. "למה אתה מסתכל עליו ככה?" הוא שאל והתבלבלתי, "ככה? על מי?"שאלתי והוא חייך והצביע על לואי עם ראשו, "על לואי, אתה מסתכל עליו כאילו הוא זהב" (הבנתם? יעני golden לא? טוב אני פשוט אמשיך לכתוב ה.כ) הוא אמר ולא ידעתי מה לענות, אפילו לא שמתי לב שאני מסתכל עליו ככה עד עכשיו.
"אנ- אני- אני לא יודע..." אמרתי לזאין והוא הנהן, "זה בסדר הארי, זה בסדר להרגיש ככה" הוא אמר לי וחייך אליו, להרגיש? אני אפילו לא יודע מה אני מרגיש... (לאב זה נקרא אהבה ה.כ). "תראה איך אתה מסתכל על ליאם זאין, אתה ממש מאוהב בו הא?" שאלתי וחייכתי, הוא חייך אלי והחזיר את מבטו לליאם, "אתה אפילו לא יודע כמה" הוא אמר והחזרתי את מבטי לים גם אני. המשכנו לדבר על דברים סתמיים במשך בערך עשר דקות, עד שליאם יצא החוצה עם הגלשן. זאין מיד קם אליו וחיבק אותו, "זאיני אני רטוב" ליאם אמר וצחקק" לא אכפת לי התגעגעתי אליך יותר מדי" זאין השיב לו ונישק אותו. (דיי אנשים אם לא תהיה לי זוגיות כמו בפאנפיקים בעתיד אני תובעת את הוואטפד. אני והמוח המעצבן שלי ה.כ) ליאם חייך אל זאין וסובב את ראשו אלי, "הארי אתה יודע לגלוש?" הוא שאל והנהנתי בראשי, " יופי לי אין כח אבל קח כנס , לואי עדיין גולש" הוא אמר והנהנתי, לקחתי ממנו את הגלשן ונכנסתי למים, אמנם אין לי פה חליפת גלישה, אבל אני אתמודד. נראלי.
חתרתי קצת לעומק, (שהוא על הגלשן ה.כ) וראיתי את לואי, חתרתי קצת יותר מהר והגעתי אליו,"היי" אמרתי לו שהוא בדיוק יצא עם ראשו מהמים, הוא ראה אותי וחייך אלי, "היי" הוא אמר לי והתנשם בכבדות, "אתה יודע לגלוש?" הוא שאל ורק הנהנתי בראשי, "אז קדימה למה אנחנו מחכים?" הוא אמר ועלינו על הגלשן והחלנו לגלוש. אחרי בערך 10 דקות, היינו באמצע הים, חתרנו קצת לעומק כי שם הים פלטה, ואפשר סתם לשבת על הגלשן ולדבר. הפסקנו לחתור והתיישבנו על הגלשן, כל אחד על שלו. "הארי?" לואי שאל והמהמתי בשאלה, " תזהר" סובבתי את ראשי אליו בבהלה והוא התחיל להשפריץ עלי ולצחוק, "אתה לא עשית את זה!! זהו זה לואי זו מלחמה!!" אמרתי והחנו להשפריץ אחד על השני, שנינו נפלנו מהגלשנים, וגופינו ירדו מתחת למים, מיהרתי להחזיק בלואי ולעלות את שנינו למעלה על מנת לקחת אוויר, העלתי את שנינו והמשכתי להחזיק בזרועותיו,היינו כל כך צמודים אחד לשני, הפנים שלנו יו כל כך קרובות שיכולתי להרגיש את נשימותיו הרכות על שפתי, הסתכלתי בעיניו, והוא בשלי, הנשימות שלו על שפתי פשוט חרפנו אותי, וכמה שרציתי לנשק אותו כרגע. העברתי את עיני מעינו לשפתיו, מתקרב אליו עוד טיפה עד שכבר אפי השתפשף בשלו, המשכתי להסתכל בעיניו ופשוט טבעתי בהן.
------
טוב אהובים זה הפרק השני להיום!! אל תהרגו אותי שעצרתי פה, אני מזכירה לכם, TPWK!
הפרק הבא יהיה ביום שלישי, ובנתיים שיהיה לכם המשך שבוע מדהיםםם.
שוב תודה רבה רבה על כל הצפיות וההצבעות אנחנו כמעט ב300 צפיות!! זה מטורף!! אני אוהבת כל אחד ואחת מכם ומעריכה ברמות את כולכם. אל תשכחו לשתף את הפאנפיק להצביע ולהגיב!!.
אוהבת המוןXX
YOU ARE READING
To the end of the world for you- larry stylinson
Romanceהסיפור *לא* נגמר עצוב! "למה עומדים כל כך הרבה מכשולים בנינו?" שאלתי כשדמעות זולגות מעיני, "למה זה לא יכול להיות רק אני ואתה, ביחד?" המשכתי, מוחה בדרך את דמעותי, "אל תדאג אהוב, זה אני ואתה, ביחד, ולא משנה מה יקרה, אני אוהב אותך, ותמיד אוהב" הסיפור מכ...