אהבה אסורה L.S

-פרק 16-

אזהרת טריגר: התקפי חרדה, תזהרו בבקשה :)

נקודת מבט לואי

יצאתי מהמונית וראיתי את הארי נכנס ומתעלם ממני.
והנה איפה היו זאין נייל, הם היו עם הארי.
״איפה הייתם?״ שאלתי אותם בדאגה
״עם הארי, עושים את העבודה שלך לואי.״ אמר זאין כועס
״עבודה? העבודה שלי הייתה ללכת לזייף זוגיות, ועשיתי את זה״ אמרתי נאנח
״לפעמים אני לא מבין אם אתה צוחק לואי, לעזאזל תראה אותו. תראה איך הוא פגוע, והתמונה שמופצת בכמעט כל רשת חברתית פגעה בו.״

אמר נייל ומשפיל את מבטו, קפאתי כשהבנתי שהארי ראה את זה. רציתי ללכת להארי ולהסביר את עצמי כבל הבנתי שאסור לי, אסור לי להתקרב אליו אלא אם כן זה משהו אחר.
״אני כל כך מצטער שזה מה שקורה, אבל תבינו אני לא יכול להתקרב אליו, והתמונת פאפרצי צולמה מהעובדים של סיימון, אתם יודעים שאני לא הייתי יוצא איתה, בבקשה ממכם אל תקשו עליי.״

זאין התקדם אליי לחיבוק קטן כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר,
״בסדר לואי, אנחנו נסדר את זה, אבל אין סיכוי שאתם לא הולכים להיות ביחד״ אמר נייל
״הלוואי וזה היה כל כך פשוט..״

זאין ונייל נכנסו בחזרה, קיבלתי הודעה מליאם

׳יש לנו ראיון היום ב19:00, תהיה מוכן׳

ידעתי מה הולך לקרות, כל כך לא רציתי את זה, אבל אני חייב לעשות את זה, חתמתי על זה. הכנסתי את הטלפון בחזרה לכיס ונכנסתי לאזור החדרים, עברתי ליד החדר של נייל והארי, נשמתי נשימה עמוקה והתקדמתי אל הדלת, שמתי את היד על הידית של הדלת, לא היה לי טיפה של מושג למה ובשביל מה אני עושה את זה. לא היה לי מה לומר לו, פשוט הרגשתי שאני חייב לעשות את זה, לפתע הדלת נפתחה, הארי עמד שם עם ג׳קט שחור, שהיה נראה לי מאוד מוכר. אבל לא הקדשתי לזה תשומת לב. הוא מסתכל עליי בלי שום רגש. לא ידעתי מה לעשות, זה היה רגע של התלבטות בין אם לשים זין על הכל ולנשק אותו, או פשוט להתרחק ממנו, לתת לו להתגבר, וללכת.
״תגיד לנייל שיש לנו ראיון היום ב19:00״
אמרתי הסתובבתי והלכתי כדי לא לראות את הפנים שלו, אני כל כך פאקינג מטומטם. למה פשוט לא שלחתי להם הודעה? למה הייתי חייב ללכת לדלת מהטומטמת הזאת, ולעזאזל עם התמונת פאפרצי הזאת!
הלכתי לחדר שלי של ליאם וזאין, טרקתי את הדלת בחוזקה, זרקתי את כל מה שהיה על השולחן בכל הכוח על הרצפה, התחלתי להתנשף, התחלתי לרעוד, הבנתי שזה שוב זה. רציתי לצרוח, הדמעות שלי זלגו ממני בכמויות,
״לואי?״ ליאם נכנס לחדר ושאל
״פאק לואי אתה בסדר?״
״זאין הוא נראה לך בסדר? איך מטפלים בזה לעזאזל?״

נשענתי עם הידיים על השולחן וניסיתי לנשום, העבודה שכל זה קורה בגלל בן אדם אחד, בגלל בן אדם אחד שלא בא לו בטוב הזוגיות שלי ושל הארי, בגלל בן אדם אחד שהחליט להכניס מישהי שאני לא אוהב לחיים שלי, אספתי את ידיי לאגרוף, הרגשתי שאני חייב לצעוק

״מה קורה כאן?״ שמעתי את הארי ונייל נכנסים לחדר וכולם מביטים בי, הם נכנסו כי כנראה שמעו את הצעקה שלי,
״פאק הארי אתה היחיד שיודע מה לעשות במצב הזה, תעזוב את מה שקרה ותעזור לו״ אמר זאין מתחנן

לא רציתי שהארי יעזור לי, אני לא רוצה אותו נחמד אליי ואז אני פוגע בו והורס אותו. אין לו אגו בכלל, אני לא מבין איך הוא כזה, שמעתי את הבנים מתלחששים בינהם ומנסים להבין מה לעשות בזמן שאני מתנשף ופני נהיות אדומות יותר ויותר,
״לעזאזל״ שמעתי את הארי לוחש ומתקדם אליי עם כוס מים ביד, הבנים התכוונו לצאת והתחילו להסתובב אל כיוון הדלת
״תשארו״ אמר הארי תוך כדי שהתקרב אליי, הוא שם את ידו על הכתף שלי, הניח את כוס המים על השולחן והחליק אותה אלי, הוא התחיל להעביר את ידו על גבי כדי להרגיע אותי. הבנים צפו בנו בצפייה שיקרה משהו, הם לא הקשיבו להארי והתחילו לצאת מהחדר בשקט.
לא שמנו לב שהם לא שם עד שהדלת נסגרה, התחלתי להרגיש שאני מתחיל לנשום יותר טוב,
״למה״
״אני לא יודע למה לואי, אבל ככה״ אמר ונאנח
״ולמה אתה לובש את הג׳קט שהבאתי לך לפני שנה״
בסוף נזכרתי למה הג׳קט הזה מוכר לי, אני לא מבין למה הארי קשור אליי ככה אחרי הכל.
״באת לחקור מה אני לובש? לעזאזל לואי תפסיק עם זה״

הרמתי את מבטי אליו, אין לי מושג מה יקרה עכשיו, אבל כשאני לידו אני נופל אליו, אליו ולמגע המרגיע שלו, לקול הצרוד והיפה שלו, לתלתלים ולעיניים הירוקות שלו, אני פשוט נופל לזה.
הוא הסתכל עליי לרגע אחד וישר הוריד את מבטו ממני ולקח צעד לאחור

״אמרו שיש ראיון ב19:00? עכשיו 17:00, ניראלי אצא להתארגן״

הארי אמר ויצא מהחדר, נשארתי שם מסתכל על מה עשיתי לחדר, התכופפתי לסדר את מה שהפלתי, תוך כדי שעוברות בי הרבה מחשבות של מה היה יכול לקרות עכשיו.

—————
תודה רבה על 3k צפיות, אין לכם מושג כמה אני מעריכה את זה. אשמח שתצביעו אם נהנתם מהפרק :)