היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוני

מה אנחנו?

לדראקו לא הייתה בדיוק תוכנית.

דראקו התקרב למדף הספרים שהיה על יד הקיר וחיפש פתק.

על גבי מדף אחד הייתה מונחת ערימת דפים, מכתבים ומעטפות מפוזרים.

"אני לא יכול להצטרף אליך, אבא" מילמל דראקו בשעה שכותב את מה שאמר.

הוא הכניס את הפתק למעטפה, כמעט סגר ואז התחרט לבסוף.

והוא הוציא מהר את הדף וקישקש כל כך חזק עד שהדף כמעט נקרע.

"אני מוכן לעזור לך" 

דראקו הלך לכלוב של הרולד, הינשוף שלו.

"קח את זה, תאתר את אבא שלי"

דראקו ידע שהרולד ימצא את אביו, ינשופים מדברים אנגלית אז הסיכוי שהוא לא הבין אותו קטן מאוד.
___________________________________________

רעש נשמע מחוץ לאוהל.

אבל הוא היה מוכן להכל.

הוא הסתתר עם שרביט שלוף בצד האוהל כדי שאם מישהו יכנס הוא יתקוף אותו ישר.

פתאום טב אל האוהל ינשוף.

"שת - אה, זה אתה, הרולד"

מול לוציוס מאלפוי התעופף ינשוף בצבע אפרפר ונגיעות קטנות של שחור ועיניים כתומות יפות.

"הבאת פתק?" שאל לוציוס מאלפוי בידיעה שהוא גם ככה לא יענה לו, "אני מוכן לעזור לך" מילמל לוציוס.

לא היה מאושר ממנו ברגע זה,

הבן שלו הסכים לעזור לו להפוך לאדון האופל הבא!

"ידעתי שאני יכול לסמוך עליו!"

לוציוס חיטט בארנק קטן ושחור, שעליו עשה כישוף הרווחה.

"תפגוש אותי בהוגסמיד" כתב לוציוס בפתק, גילגל והשחיל ברגלו של הרולד.

"קח את זה לדראקו"

הרולד עשה תנועה בראשו כאילו זה אות להסכמה ויצא לדרך.
___________________________________________

גל של חרטה הציפה את דראקו.

הוא מתחרט כל כך.

אבל הוא ידע, כבר מאוחר מידי.

הוא אמור לפגוש את אבא שלו בהוגסמיד, והיציאה הבא היא מחר.

הוא עדיין לא מבין איך הוא הצליח לברוח מאזקבן.
___________________________________________

בארוחת ערב, דראקו שם לב שהרמיוני לא נמצאת.

היא בחיים לא מאחרת  לאף מקום.

אפילו לא לשיעורים של פרופסור סנייפ שהיא כל כך סובלת.

אבל פוטר ווויזלי לא יחסו לזה חשיבות, כנראה הם יודעים איפה היא.

הוא חייב לשאול אותם.

לאחר כמה דקות הארי קם מהשולחן.

אז דראקו קם אחריו בשביל לשאול אותו.

"לאן?" שאל בלייז.

"רק לבדוק משהו..."

"אוקיי..."

"פוטר!" קרא דראקו כשיצא מהאולם.

"מה אתה רוצה, מאלפוי?"

"איפה הרמיוני?"

"עיניינך?"

"אם אתה לא יודע, אני - ידיד שלה!"

"אה, ידיד, טוב. היא רק הלכה להורים שלה. פרופסור מקגונגל אישרה לה"

"אה. אוקיי..."

"ביי, ידיד של הרמיוני" הארי הדגיש בכוונה את המילה "ידיד"

דראקו נזכר שהרמיוני אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה. והיא עדיין לא החזירה לו תשובה.

למען האמת, דראקו לא ידע בכלל מה הם עכשיו.

הם ידידים? חברים? אולי אפילו שוב אויבים?

אבל דראקו לא רצה לאבד אותה עוד. הוא יעשה הכל כדי שתחזור אליו.

…………………………………………………

אני באמת ממש מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן לעלות פרק!!
עכשיו, עם הניקיונות לפסח קצת קשה לי להשיג זמן לעצמי ולכתוב.
וגם, בגלל הקורונה המורים שלי רוצים להספיק את כל החומר של השנה בשביל ששמה הבאה אנחנו לא נצטרך לחזור עליו שוב...
אז אתם מבינים אותי, נכון?❤️