אהבה אסורה L.S

-פרק 21-

אזהרת טריגר: התקפי חרדה
נקודת מבט הארי

כבר כמה ימים שאני לא שומע מלואי, הוא יוצא כל הזמן ואני מחכה לו בלילה בחדר שלנו. אבל הוא חוזר בשעות המאוחרות של הלילה, אני כמעט בטוח שזה בגלל אלינור, הוא מדבר איתה הרבה לאחרונה.
היא שלחה לו הודעה בערב אחד ומאז הם מדברים הרבה. אני יודע שקשה לו עם כל העזיבה של זאין, אבל הוא אפילו לא מדבר איתי, לא משתף אותי, לא נותן לי לעזור לו. הוא חוזר אליי רק כשהוא נשבר, שוב. אני לא חושב שאני מנוצל, אבל הוא מרחיק אותי כדי שלא אפגע כשהוא נפגש עם אלינור. הוא נפגש איתה הרבה, אני מנסה להראות שלא אכפת לי, אבל מן הסתם שאכפת לי.
אני מרגיש מטומטם שאני נפגע ומתייחס לזה כי הוא עושה את זה בשבילי, בשביל שאני לא אעשה את זה, אבל למה לעזאזל הוא לוקח הכל על עצמו? הבנים ואני צופים בו נעלם, הוא לא עובד איתנו על האלבום, כמעט בכלל לא. אנחנו דואגים לו יותר מכועסים עליו,

״דיברת איתו?״ לפתע נכנס ליאם לחדר וקוטע את מחשבותיי
״עדיין לא, הוא לא זמין בשום מקום ליאם״
״אני מתחיל לאבד כוחות״
״תבוא לחדר הגדול, צריך לעבוד״ הוסיף וסגר את הדלת אחריו, אנחנו נותנים את כל הכוחות שבנו עד ההפסקה וזה עדיין לא מספיק.

קמתי מהמיטה באנחה, מתקדם לארון למצוא חולצה ללבוש, פתחתי את הארון והסתכלתי על הצד של לואי, הבגדים שלו לא היו שם.
התחלתי לדאוג ללואי, הוא נעלם ועוזב אותנו בלי שום הסבר, לבשתי את החולצה שלי עוד מאתמול ויצאתי במהירות לחדר הגדול,
״לואי פה?״ אמרתי מתנשף
״אתה רואה פה לואי? אני לא, כבר כמה ימים שלא״ פלט ליאם בכעס.
ליאם מאוד כועס על לואי, היה אפשר להבין את זה על איך שהוא מתייחס לכל מה שקורה לו. נייל הסתכל עליי ועל ליאם חסר מילים, נייל לא אמר דבר בנושא, הוא מאוד מפחד על לואי אבל לא רוצה להתערב בזה, אפשר להבין אותו, הוא עייף מהעבודה בדיוק כמו כולנו.
״אני יוצא לחפש אותו״
אמרתי ויצאתי מהר מהחדר, לא התעניינתי מה ליאם חושב על זה, קורה משהו ללואי ואני יודע את זה.

יצאתי מאזור החדרים שלנו, מוציא את המפתחות של האוטו השחור שלנו שעמד בחניה, פתחתי אותו מהר ונכנסתי לבפנים.
התיישבתי והבנתי שאין לי אפילו רעיון לאיפה לואי היה יכול להגיע.
החלטתי להתקשר אליו, אני מקווה שהוא יענה למרות שהוא לא עונה לאף אחד כבר כמה ימים ברציפות, התקשרתי אליו וחיכיתי שיענה, התחלתי לרעוד מעט מרוב לחץ, עבר מלא הזמן והוא לא ענה,
עד שלפתע הוא הרים את הטלפון, כנראה שתפסתי אותו ברגע שהיה צריך מישהו
״לואי?״
הוא לא ענה, שמעתי אותו מתנשף, הבנתי שקורה לו משהו ואין לי מושג מה, הבנתי שהוא בהתקף, אבל איפה למה ואיך אני לא יודע, הרגשתי צביטה בלב ושמעתי אותו מושך באפו,
״לואי תענה לי״
״בבקשה״ הוספתי.
התחננתי בפניו שיענה,
״אני בבית שלי״
אמר וניתק את השיחה, אני לא יודע מה זה אמור להיות ואיך אני אמור להגיע לבית שלו, הבית שלו שעות מהמקום שבו אני נמצא עם הבנים, היו לי כל כך הרבה שאלות, איך הוא הגיע לשם? למה הוא שם? למה הוא השאיר הכל פה והלך? למה לא דיבר איתי? הוא לא מתכוון לכתוב אלבום?
ללא מחשבה ממושכת התנעתי את האוטו במהירות ונסעתי ללואי.