מבריזה

2 1 0
                                    

נקודת מבט אמה;
היה כבר 07:17 הייתי באוטובוס בדרך לבית הספר החדש עקב העבודה של אבא (הוא רופא..) אני עברנו אני אמא ואבא ואח שלי הגדול ששנה הבאה עובר חזרה הביתה לניו יורק כי היא מסיים את הבית ספר,עכשיו אני רק מקווה שאף אחד לא יתקרב אלי הוא ידבר לידי רק זה חסר לי עכשיו חברות כל החברים והחברות שהיו לי בסוף בגדו בי עם האנשים שאני הכי שונאת.. תבינו לבד מפגרים!
~~                                                                   ~~
האוטובוס עצר הירדתי ממנו עם קצת לחץ,ראיתי את הילדים של החטיבה משחקים כדורגל ראיתי ילד בגיל של הילדים ששיחקו כדורגל הוא היה נראה עצוב מאוד כנראה הם לא רצו לשחק איתו אבל-אבל למה הייתי חייבת לבדוק אני מאוד סקרנית וחטטנית,התקדמתי כמה צעדים קדימה עד שהגעתי על הילד הבלונדי העניים שלו היו כחולות כל כך יפות.

 תבינו לבד מפגרים!~~                                                                   ~~האוטובוס עצר הירדתי ממנו עם קצת לחץ,ראיתי את הילדים של החטיבה משחקים כדורגל ראיתי ילד בגיל של הילדים ששיחקו כדורגל הוא היה נראה עצוב מאוד כנראה הם לא רצו לשחק...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

(ככה הוא יהיה נראה הוא מפרוסם אנוכי המתוקה יודעת ה.כ. )
"אמ.. היי?" אמרתי/שאלתי הוא הרימם את הראש אלי "היי מי את?" הוא שאל יש לו קול כזה חמוד כזה של ילדים בני 13 אתם יודעים "אני אמה נעים להכיר"  הושתי את ידי אליו הוא לחץ לי את ידו ואמר "אני רובין נעים להכיר גם אותך" הוא חייך "את חדשה?" הוא שאל "פשוט אף פעם לא ראיתי אותך לפני.." הוא הוסיף "כן זה היום הראשון שלי כאן אני באתי לפה מניו יורק את יודע עיר האורות?! אבל אני לא חשובה עכשיו מה שחשוב זה למה את לא עם חברים שלך!!?" אמרתי סוג של כעס דאגתי כזה "הם..הם לא חברים שלי אף אחד לא חבר שלי" הוא אמר והשפיל את הראש למטה לא אימנתי איך אפשר לעשות דבר כזה לילד מה הוא כבר עשה הייתי המומה ישבתי לידו והסברתי לו שככה החיים ויש אנשים חרארות ושלא מבינים כלום ושהוא רק ילד ואז פשוט הפה שלי נפתח והעניים נפתחות לגמרי ראיתי פשוט זהור והדופק שלי היה על 200000000 "אמה? אמה?!!" רובין צעק ומשך בכתף שלי חזק עד שחזרתי לנשום כרגיל "מי זה היה החתיך הזה הרגע" הסדרתי נשימה ושאלתי את רובין "רציני?" הוא שאת ברצינות "נוו מי זההההההההההה" שאלתי כל כך רציתי לחבק אותו ולהימרח אליו כמו הבובה שלו "גרג מיאלי הוא מלך הבית ספר הזה כולם אוהבים אותו" הוא אמר בגועל אוח שילך יחפש "יש- יש לו חברה?" שאלתי בבקשה שפליז אין לוווו "ברור שיש לו סתומי פרי חדיד" הוא אמר כיאלו זה מובן מאלב "אתה שוכח שזה היום הראשון שלי פה ואופסי אני מאחרת לשיעור הראשון שלי.
תגיד אתה יודע איפה זה י"א 5?" שאלתי אותו "כן בקומה הכי למלא מצד הכי ימיני" הוא אמר וחיבק אותי כפרידה "תפגשי אותי כאן בהפסקה טוב?" הוא לחש לי באוזן "סבבה" החזרתי לו והלכתי לכיון שרובין כיון אותי אליו שמסתבר שזה הכיתה שלי.
--
העייייי🖐
אני עדן מאליק הכותבת אם אתם/אתן רוצים לדעת משהו רק תגידו אני פתוחה ינסה להיות פתוחה🦑
אני עכשוו כותבת עוד פרק
--

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Mar 18, 2021 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

מוזרהWhere stories live. Discover now