היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוני

המשימה הושלמה

אני כל כך מצטערת שלא העלתי המוןןןן זמן פרק!
אתם בטח צריכים ללכת אחורה לפרקים הקודמים כדי להיזכר מה קרה...
אני ממש מודה לכם על כל הצפיות!!
המספר הזה היה שייך רק לחלומות הכי פרועים שלי!❤️
אוהבת אתכם המון:)
אני כבר עובדת על פרקים חדשים❣️
קריאה מהנה!!
.………………………………………………………

שקט כמעט מוחלט.

היה כמעט שקט מוחלט ממאמציה להשתחרר.

שקט כמעט מוחלט עד שאדם בעל קול קר הפר אותו.

"מאמצייך הם לשווא, בוצדמית. את לא תצליחי להשתחרר"

אבל הרמיוני לא וויתרה.

אולי הוא לקח לה את השרביט, אבל היא תמיד הייתה חזקה. מאז היותה ילדה קטנה.

טוב, הוא בהחלט שיחק אותה. היא לא מצליחה להשתחרר.

"מה אתה רוצה ממני?"

"רק עזרה קטנה"

"אתה רוצה ממני עזרה?"

"אני לא מקבל עזרות מבוצדמים מטונפים! אבל את חייבת לעשות את זה"

"ומה אם לא?"

הרמיוני ניסתה להישמע אמיצה לפי מה שהיא זכרה בספר "המדריך המלא לאיך להפוך לאמיץ". היא קראה את זה מאחורי גבם של הארי ורון כי חשבה שיצחקו עליה.

החוק השני הוא להראות שאתה אמיץ.

לוציוס, מופתע מעט מהתפיסה המהירה שלה ניסה עכשיו להפחיד אותה.

"אם לא - אני אהרוג את ההורים שלך"

הרמיוני רעדה.

היא ידעה שלוציוס (נראה לה שזה הוא) לא יחמיץ שום הזדמנות להרוג את ההורים שלה גם ככה,

אבל בשום לא חשבה אפילו על לסכן את הוריה.

"מה אני צריכה לעשות?"

"להערים על דראקו שאת חוזרת אליי"

"מה? אבל -"

"שקט! את תעשי את זה. ולא, ובכן את יודעת מה יקרה.
"וכשתעשי זאת, בשעה שתיים עשרה בלילה בדיוק הוציאי משרביתך אורות אדומים ממגדל האסטרונומיה"

'את יכולה לעשות את זה, הרמיוני'

שמעה הרמיוני קול מתוכה.

'לא! בשום פנים אופן לא! שתיים עשרה בלילה זה יותר מידי מאוחר! אחרי הנשף, את רוצה עוד משהו לא טוב?!'

התנגד ומחה קול שני בתוכה.

הרמיוני נשפה נשימה עמוקה.

"אני מוכנה לעשות את זה"

"ברור. גם אם את לא תהיי מוכנה את תעשי זאת"

הרמיוני רצתה לגלגל עיניים אבל הכיסוי שהאדם בעל הקול הקר שם לה לא איפשר זאת.