נקודת מבט הארי-
אחרי השיחה שלי עם ג'מה אני מחליט לעלות לחדר שלי ולראות סרט בתקווה לשכוח מהצרות שלי. אני בוחר סרט,לסרט קוראיםmy policeman (האירוניה ה.כ) הסרט מספר על שני גברים שמתאהבים אחד בשני בתקופה שהומוסקסואליות הייתה לא חוקית(1950) ובגלל זה אחד מהם מתחתן עם אישה זה סיפור על משלוש אהבה.אני ממש אוהב סרטים כאלה זה פשוט מרגש ויפה. אני מחליט לפני שאני מפעיל את הסרט לרדת להכין לי פופקורן.אני מתחיל להכין את הפופקורן ופתאום דלת הבית נפתחת ואבא שלי נכנס בדלת. איך אין לי כוח אליו."שלום הארי" הוא אומר לי "היי אבא" אני עונה לו "לאן הפופקורן הזה?" הוא שואל "אני רואה סרט בחדר" אני עונה לו "בסדר" הוא עונה לי.אני ממש מופתע שהוא לא זרק איזה הערה או משהו כי רוב הפעמים הוא חוזר הביתה מדבר עם ג'מה והולך לא שם לב אליי וקצת התרגלתי לזה.אני בורח לחדר ומפעיל את הסרט בתקווה שאבא שלי לא יכנס באמצע אבל עם המזל שלי הוא בדוק יכנס בזמן הלא נכון.
-נקודת מבט ליאם-
אני עולה לחדר שלי אחרי חצי שעה שנשארתי בסלון וראיתי טלוויזה. אני עוצר קודם במטבח לקחת לי משהו לאכול. אני עולה לחדר שלי ויושב על המיטה.אני מחליט להתקשר לנייל,אחרי כמה צלצולים הוא עונה."היי ליאם" נייל אומר "היי נייל" אני עונה לו "תגיד שמעת מהארי?" הוא שואל אותי "לא הוא לא עונה להודעות,הוא בטח ישן או משהו אתה מכיר את הארי הוא תמיד עסוק במשהו" אני אומר לו "כן,בטח הוא מצייר או משהו" הוא עונה לי. פתאום הטלפון שלי רוטט ואני רואה על הצג מאיה,"מאיה מתקשרת אליי אני צריך לנתק ביי נייל" אני אומר לו "ביי ליאם" הוא עונה לי ואני מנתק."ליאם" מאיה אומרת לי,היא נשמעת מוטרדת "מה קרה?" אני שואל אותה "א..אנ..אני" היא מגמגמת ,אני שומע אותה בוכה "אני בא אלייך" אני אומר לה ומנתק.
***
הגעתי למאיה היא פותחת לי את הדלת,כל הפנים שלה אדומות רואים שהיא בכתה.היא מנסה לדבר והיא לא מצליחה.היא מתחילה שוב ואני מחבק אותה,"תרגעי קצת ואז תדברי אוקיי?" אני אומר לה והיא מהנהנת.אני ממש דואג לה,אני לא אוהב לראות אותה בוכה זה עושה לי רע. "אוקיי" היא אומרת לי " את מוכנה לספר לי עכשיו?" אני שואל אותה "כן" היא משיבה לי "אוקיי..אז אני ישבתי בסלון ראיתי טלוויזה עד ששמעתי צלצול בדלת, הלכתי לפתוח את הדלת ואני פתאום רואה את מייק" "מייק?!" אני קוטע אותה "כן.." היא אומרת לי "מייק האקס שלך מייק?!?" אני מרים את הקול "כן.. ליאם בבקשה תקשיב עד הסוף" היא אומרת ואני ממשיך להקשיב "פתחתי את הדלת והוא נישק אותי וניסיתי להוריד אותו ממני אבל הוא פשוט המשיך לנשק אותי דחפתי אותו החוצה והוא פשוט חזר ונישק אותי שוב ואז כשאמרתי לו להפסיק הוא צעק עליי וממש פחדתי וגירשתי אותו שוב וניסיתי להיפטר ממנו ו..ו..ו.." היא אומרת והיא נשמעת ממש מפוחדת כנראה היא מפחדת מהתגובה שלי. "ליאם בבקשה תבין אותי" היא אומרת "אני מבין אותך זאת לא אשמתך.." אני עונה לה לא ממש יודע מה להגיב מה שאני כן יודע זה שאני רוצה לרצוח את המייק הזה. "היי ליאם.." היא אומרת לי " מה?" אני מחזיר לה "אני אוהבת אותך לא אותו, הוא נפל עליי משום מקום ופשוט לא ידעתי מה לעשות אני הייתי חייבת לספר לך" היא אומרת "אני לא יודע מה לעשות..מה להגיד..מה" אני אומר לה ואני פשוט עומד שם ושותק אחרי כמה דקות מאיה שוברת את השתיקה ואומרת "ליאם אני רוצה שתהיה בטוח שכלום לא קרה וגם כלום לא יקרה אני שונאת את הבנאדם הזה ואני לא רוצה קשר אליו אם הוא יבוא עוד הפעם אני מבטיחה שאני אתקשר אלייך בשנייה שזה קורה" "אני אוהב אותך מאיה אני פשוט מפחד לאבד אותך לחרא הזה" אני משיב לה "גם אני אוהבת אותך הוא לא מעניין אותי יותר הוא לא מעניין אותי ממזמן רק אתה מעניין אותי עכשיו" היא אומרת אני מאמין לה, באמת אני פשוט מפחד שהיא תעזוב אותי..אני יודע שאני לא אעזוב אותה. "אני חושב שאני אלך עכשיו.." אני אומר לה "אוקיי.." היא משיבה "ביי" היא אומרת לי "ביי" אני מחזיר לה והולך. אני כל כך הולך לרצוח את המייק הזה מי הוא חושב שהוא. אני מגיע הביתה ופשוט קופץ על המיטה ומכסה את הפנים שלי עם כרית ונרדם.
הפרק הכי ארוך שיצא לי לכתוב עד עכשיו יצא 692 מילים
