טיפים & טריקים לכתיבה בווטפאד [מתורגם]

טיפים לעלילה

אני יודעת שקצת נעלמתי.. פסח והכול. אני קצת עסוקה :)
____

1.אל תחכו יותר מדי זמן לפני שאתם מראים את הצדדים החזקים של הדמות
אני חושבת שכולנו ראינו את זה- סיפור שבו הדמות חסרת כל תקווה ועומדת להירצח או להיחטף- אבל חכו! היא בעצם למדה היאבקות וקרב מגע כשהייתה גרה ברחובות בתור ילדה, אז הכול יהיה בסדר!
זה אולי בסדר כשאתם בפרק השני או השלישי, אבל כשזה יותר.. אפילו אל תנסו. אם לא הזכרתם משהו כזה עד עכשיו ואתם פתאום שולפים את הקלף הזה ברגע האחרון, זה ייראה כאילו 'הסופר העצלן לוקח את הדרך הקלה החוצה'. בכנות, אני חושבת שזה באמת בגלל שהסופר קצת עצלן (ולא נעים להודות, גם אני עושה את זה לפעמים). הוא הכניס את הדמויות לבעיה שאין לה פיתרון, כל שאר האנשים מוסחים ולא יכולים לעזור, והוא כבר פירסם את הפרק אז הוא לא יכול לחזור אחורה. הוא כבר ממש אובד עצות אז הוא פתאום מחליט שיש לדמות כוח על שיפתור כל בעיה.

    1.5) 'והכל נגמר בשלום כי התגלתה הקלטה של הנבל מודה בהכול...'
חפץ מציל חיים שיש לאחת הדמויות היה אמור להיות מוזכר קצת לפני סוף הסיפור, לא? כלומר, מי שוכח מכשיר הקלטה פועל בחדר ומוצא אותו רק אחרי כמה ימים, בדיוק בזמן המושלם?

2.אל תעשו את זה כל כך ברור
אנחנו לא צריכים המון תזכורות והסברים לכל דבר, תנו קצת קרדיט לאינטיליגנציה של הקורא. שני חברים שהשתכרו ומצאו את עצמם ביחד ערומים? הם גייז, דה. בחורה מרגישה הקלה כשהיא שומעת את ההורים שלה מנהלים שיחה נורמלית? כנראה שהם רבים הרבה.
אתם לא צריכים להזכיר לנו כל דבר, או לקשר כל דבר לאותו סיפור או עובדה. כשיהיה בזה צורך לעלילה, אנחנו ניזכר בזה כבר לבד.

3.חוסר אמון
אתם בטח מכירים את הסיפורים האלה, שהכול כזה 'הוא לא יכול להיות [איזושהי דמות על טבעית]! רק בגלל שהוא אף פעם לא [משהו שהדמות העל טבעית לא עושה בחיים], זה לא אומר שהוא [הדמות העל טבעית]." (מקווה שהבנתם משהו. יצא מסובך)
או סיפורי הרומן האלה: "הוא לא אוהב אותי! רק בגלל שכולם אומרים שהוא בוהה בי והוא נוגע בי כל הזמן (אם זה יצא מיני זו לא הכוונה) זה לא אומר שהוא אוהב אותי!
זה אף פעם לא עובד אלא אם יש לכם סיבה אמיתית. לדוגמא, הם לא יכולים להתאהב כי הבת רצחה את אביו של הבן והוא יודע את זה. או כל דבר אחר שבאמת מסביר את זה.
ולגבי יצורים על טבעיים, אני מבינה שאנחנו לא אמורים להאמין בהם, אבל זה פנטזיה. אתם יכולים להשתמש בזה פעם אחת או פעמיים, אבל שזה לא יהיה כל העניין. זה ייראה בערך ככה:

'מלודי קמה והלכה לבית הספר. אני לא יכולה לתת לעצמי להאמין שהוא ערפד! היא חשבה. זה לא הגיוני, ערפדים לא קיימים!
הפעמון צלצל לשעת הצהריים. רק בגלל שהוא אף פעם לא יוצא החוצה באור, וכי פעם מצאתי אותו עם דם על הפנים, זה לא אומר שהוא ערפד! הם קיימים רק בספרים. היא המשיכה לשכנע את עצמה.
הפעמון צלצל שנית והיא מיהרה לכיתה. הוא אמר שהוא לא ערפד! זה רק הדמיון שלי, אני בטוחה בכך!
הלימודים הסתיימו ומלודי הלכה הביתה. כשהגיעה היא התיישבה על מיטתה, עדיין תוהה עם בוב הוא ערפד.'

טוב, כל מה שיש לי להגיד זה... רואים את חץ היציאה הקטן הזה, שם למעלה? הוא נראה ממש מפתה כרגע.

4) במקרה, ג'ו הגנב עצר בסופרמרקט בדיוק כששלי איבדה את ארנקה.

יותר מדי צירופי מקרים בסיפור, הופכים את כל העסק ללא אמין בשום צורה. אחד או שניים- סבבה. יותר מזה, משהו כמו ששוטר היה במסעדה בדיוק כשהיה שם שוד? צייד כשרונות הגיע בפעם הראשונה שהיא העזה לשיר מול קהל? פשוט לא. זה מזכיר את מספר אחת, הדרך הקלה החוצה. תנו לדמויות לפתור את הבעיות שלהם בעצמם, אל תעשו צירופי מקרים שמצילים את כולם בלי להתאמץ

5) זה נגמר. תתקדמו.
חלק מהאנשים פשוט לא מסוגלים לשחרר. אני מבינה אם זה סיפור אהבה, אבל מגיע השלב שזה נגמר. כשהבעיה נפתרה וכולם מאושרים. אל תוסיפו עוד דרמה כדי שהסיפור יימרח קצת יותר. אל תביאו פתאום איזה אלמנט לא קשור לסיפור, אלא אם הזכרתם אותו לפני כן. הקוראים מרגישים כשאתם מנסים להאריך את הסיפור בכוח, וזה די מעצבן.
צריך לדעת מתי לשחרר.

6- דעה אישית שלי) והם חיו באושר ועושר... וכך גם ילדיהם.. והילדים של הילדים שלהם...

זו דעתי האישית, אבל אני לא כל כך אוהבת את הסופים בסגנון 'שתים עשרה שנה מאוחר יותר..' בכנות, לדעתי זה יותר מדי... סגור. זה כאילו: 'והם התחתנו בחמישה עשר ליוני ובנם נולד בשלישי למאי, וכו' וכו'.' אני אוהבת סופים שאני יכולה לדמיין מה יקרה בהמשך. אם זה באמת משמעותי, שהם בני תשעים ואחד מהם מת, וזה ממש עצוב והכל, אז סבבה. אבל אם זה רק להראות את הילדים שלהם וכל זה, בעיניי עדיף שלא.
כשזה נגמר עם קאץ' מעניין, זה יכול להיות טוב. אבל כשזה סוף קלישאתי כזה... זה פשוט קצת משעמם.
שוב, זו רק דעתי.

°

אני מרגישה קצת מגעילה, אבל כן, זה העצות שלי לעלילות. מגיע בעיקר ממני בתור קוראת.

טיפ הבא: כריכות

נתראה;)