העיניים שלי לא היו חומות יותר... הן היו כחולות! וואטפאקקקקקקקק
היסתובבתי אחורה רק כדי לראות את קאי מתרומם ומביט בי מבולבל והמום
"מה לעזזל!?!" הוא אמר ולא הבנתי למה הוא נראה מפוחד פתאום...
"ל-לא אל תגידו לי! אהאהאהאההה זה פשוט מדהים!!" הוא התחיל לצעוק ואני רק הסתכלתי עליו במבט של 'מה נסגר איתך בן אדם?'
"אתה יותר מעניין ממה שחשבתי בייביבוי....פשוט יפייפה לא! מדהים!! אתה מדהים!! לא ציפיתי לדווקא אתה תהיה כחול ועוד האחרון שבהם!!! אתה יותר מעניין משחשבתי... חכה עוד קצת בייביבוי ואני אחזור לקחת אותך איתי" הוא אמר ונעלם
על מה לעזזל הוא דיבר? הכחול האחרון? מה זה אומר?
בדיוק אז הדלת נפתחה וחשפה את קוקי ויונגי שרצו אלינו אבל עצרו בהלם כשראו אותי... או יותר נכון את העיניים שלי..
"וואטפאקקקקק"
*-*-*-*-*-*-*-*
היייי!!!
אני יוגעת שהתגעגעתם אליי ולספר ואני יודעת שהבטחתי פרק עוד במוצאי שבת אבל למחשב היו תוכניות אחרות והוא פשוט הפסיק לעבוד לי... אז נתתי לו כמה קצת חופש ועכשיו שהוא חזר אני כותבת!!
הפרק יהיה קצת כי הוא רק השלמה לפרק הקודם כי רציתי לפרסם אותו לפני כניסת שבת...
בכללי אני חושבת שאני אוציא פרקים בספר הזה רק בסוף השבוע אז פרק הבא יצא ברביעי או חמישי...
תהנו!
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
(בואו נחזור קצת אחורה ל-לפני שקוקי ויונגי נכנסו לחדר וקצת אחרי שקאי נעלם)
נ.מ טאהיונג
ג'ימין הסתכל עליי כאילו ראה רוח ואני לא הבנתי מה קרה...
ועוד גם מה שקאי אמר... עיניים כחולות? אין לי מושג על מה הוא דיבר וגם, למה העיניים שלי שינו צבע מלכתחילה? אני הרי בן אדם לא? לפחות זה מה שאני חושב שאני...
"ג'ימין מה יש לך? קום מהר נו קאי הלך! אתה בסדר?" שאלתי אותו והלכתי אליו כדי לעזור לו לקום אבל הוא במקום לקחת את ידי ולקום, שלח את ידו לפני ונגע ליד עיניי בעוד מבט המום עדיין על הפנים שלו
"טאה... למה העיניים שלך כחולות?" הוא שאל בשקט ואני בעצמי לא ידעתי את התשובה לדבר הזה...
"אני לא יודע צ'ים" אמרתי לו והוא המשיך להביט בעיניי
"אתה יכול להחזיר את הצבע לחום?" הוא שאל ולומר שלא הבנתי למה הוא מתכוון יהיה לא כזה מדויק כי אני בהחלט הייתי מבולבל יותר מתמיד
"איך אני אמור לשנות את צבע העיניים שלי בחזרה לחום כשאין לי מושג איך הוא הישתנה לכחול מההתחלה???" שאלתי עם יאוש בקולי
"תנסה רגע לעצום עיניים ולפתוח אותן שוב אחרי כמה שניות.." הוא אמר ואני עשיתי כמו שביקש
"נו... זה הישתנה חזרה?"
"לא"
"אוחחחחחח מה אני אמור לעשות עכשיו!!?"
בדיוק אז הדלת נפתחה וחשפה את קוקי ויונגי שרצו אלינו אבל עצרו ברגע שראו אותי... או יותר נכון לומר את העיניים שלי
"וואטפאקקקק" קוקי צעק ותוך שניה אחת הוא הופיע מולי, מסתכל עמוק לתוך עיניי בעוד אני רואה את יונגי מביט בנו מהצד בהלם מוחלט
"אמ...ק-קוקי אתה יודע מה קרה לעיניים שלי?" שאלתי ואחרי כמה שניות נוספות שהוא בהה בעיניי הוא דיבר אבל לא אליי...
"יונגי אתה רואה מה שאני רואה?"
"כן אבל זה לא אפשרי"
"אני יודע אז תסביר לי למה אני רואה את זה עכשיו ממש מולי"
"אני באמת לא יודע! חשבתי שהיא מתה לפני יותד מ1500 שנים! אלה אם כן... אתה חושב על מה שאני חושב?"
רק אני לא מבין פה כלום???
ברצינות על מה הם מדברים ולמה הם כאלה רציניים
"זה יכול להיות אבל הסיכויים לא גדולים וחוץ מיזה... איך היא הצליחה להתחבא כלכך הרבה זמן? ועוד להביא ילד???? עכשיו אני מבין למה הייתה יפה בצורה לא אנושית כשראיתי אותך בפעם הראשונה לא הבנתי איך יכול להיות בן אדם יפה כלכך... עכשיו הכל ברור" הוא אמר את כל זה בלי להסיר את מבטו ממני לשניה אחת
"אתם שניכם מוכנים להפסיק לדבר ברמזים למען השם ולהתחיל להסביר לנו מה לעזזל קורה פה???" ג'ימין צעק מהפינה של החדר ויונגי יצא מהטראנס שהיה בו כשבהה בי ורץ אליו לעזור לו לעמוד כמו שצריך
"אתה בסדר בייבי?"
"כן אל תדאג אבל ברצינות מה קורה פה? למה העיניים של טאה כחולות ולמה הקאי הזה היה נראה מבוהל כלכך??" הוא שאל ובאותו רגע ידעתי שהוא עשה טעות...
"רגערגע קאי? קאי??? הוא היה פה? מה הוא רצה?? הוא עשה לך משהו פרינסס? כי אם כן אני נשבע ש-"
פשוט נישקתי אותו כי ידעתי שהוא לא יפסיק אם אני לא יעשה את זה
"אמממ תודה פרינסס הייתי צריך את זה" הוא אמר ואני ציחקקתי ונתתי לו עוד נשיקה קטנה בלחי לפני שיונגי פתח את הפה שלו וחזרנו שוב לאותו עיניין
"אז מה קאי עשה פה?" הוא שאל ואני וג'ימין סיפרנו הכל..
"הוא הופיע כאן והשכיב אותי על המיטה ונישק אותי בכוח ודחף את ג'ימין לקיר חזק ממש........
.
.
.
.
.
.
.
.
ואז הוא צחק כמו משוגע לפני שאמר שהוא יחזור לקחת אותי איתו ושאני אחכה עוד קצת ונעלם...
ואז אתם נכנסתם" סיימתי את ההסבר ואז ג'ימין הוסיף
"והוא לא מצליח לשנות את העיניים שלו בחזרה לחום... אתם יכולים לעזור?"
"כןכן טוב פרינסס תעצום את העיניים ותנסה לדמיין את עצמך עם עיניים חומות שוב"
הוא אמר וככה עשיתי.. הרגשתי תחושה מוזרה בגוף ופתחתי עיניים ו....
"נו הן חומות עכשיו?" שאלתי
"כן" קוקי וג'ימין אמרו ביחד
"יופי! עכשיו אתם שניכם יכולים להסביר לנו על מה דיברתם? מי זאת היא ומה זאת אומר 'ועוד להביא ילד?? אתם מדברים על אמא שלי??"
"טוב אז ככה טאה אתה בעצם.........."
נ.מ קאי
מעניין... אני לא מאמין שהוא באמת כחול!! חיכיתי וחיפשתי כלכך הרבה זמן אחריה ועכשיו מסתבר שהוא גם כזה! הייתי בטוח שהיא מתה אבל מה אתם יודעים? מסתבר שלא...
הגוון של העיניים שלו היה מיוחד... שונה משלה ומכל כחול שפגשתי... בהיר וקהה באותו הזמן וכלכך הרבה עומק...!
אין ספק שהוא בין החזקים ביותר שהיו ואולי יהיו אי פעם!
אני כבר לא יכול לחכות עכשיו שאני יודע את זה אני מתחיל להתרגש!
רק חכה בייביבוי עד שאני אניח עליך את הידיים שלי ואתה תהיה שלי לנצח! אתה!! והכוחות שלך!!! ושום דבר לא יעצור אותי!!!!
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
נגמר!!!
הפרק לא הסיפור..
שוןשון יש לי הפתעה בשבילך בפרק הבא ואת יודעת שאני תמיד מקיימת הבטחות... אבל נשאיר אותך במתח..
יום חמישי אני לא חושבת שיהיה לי זמן להוציא פרק כי אתם יודעים עצמאות וזה...
תהנו מהפרק בעיי
YOU ARE READING
לילה מקולל(taekook)
Viễn tưởngמ-מי את-אתה ?" שאלתי מגמגם , לשניה הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש ואז חייך חיוך ממזרי והתקדם אליי בעוד אני מתחיל לזחול אחורה " מי אתה לעזזל ומה אתה רוצה ממני" שאלתי שוב, צופה בחיוכו גדל " אתה תגלה ממש עוד מעט" הוא לחש וקולו העביר בי צמרמורת ממש לא נעי...
