א י ז ו ב ל
לקח לאיזובל כמעט שבועיים לחזק את האומץ לבקר שוב את דראקו.
שבועיים בילתה בעבור שוב ושוב על מחשבותיה. בילתה להתחמק מאמה במהלך היום והתגנבה למטבח לארוחות בלילה. שוכבת ערה מתחת לשמיכתה, תוהה כמה מהר הכל השתנה.
היא חיטטה בכל רכושה; מיינה אותם וחיטטה שוב; למצוא כל עדות לדראקו. חולצת טריקו, אולי ספר או מכתב אחר. אבל כלום. העדויות היחידות לכך שדראקו מאלפוי אולי אהב אותה היו מורכבות מאלף מילים מקושקשות על פיסת קלף מקומטת ומוכתמת בדמעות.
כשאמה יצאה מהבית, איזובל הייתה כרוכה בשמיכה סביב כתפיה, עוברת לסלון וחושבת על הכל מהספה במקום.
היא בכתה, הרבה. היא מעולם לא חשבה על עצמה כאדם דומע במיוחד, אבל בשבועיים האלה היא בכתה שוב ושוב. בלבול, עצב ופחד שטפו אותה בגלים. אי תזוזה. אזלת יד. אם זה היה נכון - אם דראקו באמת אהב אותה, והיא אותו, מה הטעם להמשיך בכל זה? היא לא זכרה את היחסים ביניהם; הוא זכר את זה, אבל חשב שהיא מתה. ולא היה שום היגיון לחפש נחמה מאדם שהיא בקושי הכירה.
אך מחשבותיה עליו צצו שוב ושוב. שערו, עיניו המוצלות. הדירה שלו. המכתב שלו.
ביום שבת אחד היא התעוררה ועצבותה התמוססה לכעס. בבור בבטנה הרגישה טינה עמוקה לא רק לאמה, אלא כלפי העולם. כלפי מי שדחף אותה לפינה הזו. אז היא תפסה את הכעס הזה, היא תפסה אותה, סובבה אותו; דחקה בו לגדול ולהתפשט. היא הציתה את הלהבה כדי שהיא תהפוך לאש.
מגי כבר עזבה לעבודה, אז איזובל לבשה ג'ינס ומעיל, אספה את שיערה לקוקו, ולקחה את אבקת הפלו מחדר אמה.
עכשיו היה לה יותר נוח עם אנונימיות והסתובבה בסמטת דיאגון בקלות, כשהיא מחביאה את ראשה ומונעת קשר עין. היק קנתה אבקת פלו משלה, מודעת לכך שאמה עשויה להבחין באספקה שלה הולכת ומתמעטת. בחדר של איזובל הייתה רצפה רופפת, תחתיה שמרה את מכתבה הבלתי נשלח לג'יני. היא תאחסן שם את האבקה.
ואז היא התעתקה לסמטה ליד דירתו של דראקו. היא עשתה את דרכה לפינת הרחוב שלו, משם ראתה את חדר המגורים שלו. למרות אור היום נצצו אורות מסביב לדירתו. אבל היא לא יכלה לראות אותו, אז חיכתה.
זה היה עכשיו אוקטובר והיה קר, אז היא משכה את המעיל שלה חזק יותר. היא התעסקה עם הרוכסן שלה, לא נוח לחזור לחברת המחשבות שלה.
זה היה בוקר מאוחר של שבת והרחוב שפע הולכי רגל, אך חרדות כרסמו במוחה. כל מחשבה שהייתה לה על דראקו מאלפוי ומשפחתו; את כל הדברים הרעים שעשו. כל דאגה שאמה העניקה לה אי פעם בגלל אוכלי המוות, מהיציאה מהבית, מהליכה לבד ולא לספר לאף אחד לאן היא הולכת. כל סיוט שפקד אותה מאז המלחמה.
YOU ARE READING
Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2
Fanfictionאהובתי היקרה ביותר, ~ ~החלק השני ל'דראקו היקר,' (חלק 1 בפרופיל שלי) ~לא סיפור שלי אני רק תרגמתי אותו. ~כל הזכויות על הסיפור שמורות ל- @malfoyuh
