סיפור חדש

פרק 35

רוני.

למה אני לא מצליחה?? מלמלתי לעצמי ומחקתי את מה שהתחלתי לצייר קודם. מאז שהפסקתי ללכת לפינה שלי אני לא מצליחה לצייר. יש לי פחות זמן כי אני נמצאת הרבה עם דניאל אבל אני ממש מתגעגעת לזה. זה מרגיע אותי ומכניס אותי לשלווה וחבל לי שרק בפינה הצלחתי לצייר כמו שרציתי.

קצת קשה לי לחזור לפינה כי בכל זאת, עברתי שם לא מעט ואני לא רוצה להתבלבל באף צורה.

שמעתי דפיקות בדלת הראשית של הבית אז קמתי ממיטתי ויצאתי מחדרי כדי לפתוח אותה.

פתחתי את הדלת, ואור שהייתה שקועה במחשבות קפצה בבהלה ״הפלת לי את הלב״.

צחקתי ״את דפקת בדלת, מה רצית שאעשה?״.

יש הערב את המסיבה ואנחנו רוצות שהדר תצא איתנו. אולי היא תראה איזה בחור חדש שישכיח ממנה קצת את תומר.

אור נכנסה לבית שלי והייתי קצת מופתעת ממה שהיא לבשה.

בדרך כלל אור לבשה ג׳ינסים, פיג׳מות ובגדים נוחים והיום היא לבשה שמלה פרחונית קצרה ונעלי אולסטאר שיש לה שנים.

״התגנדרת גברת״ אמרתי לה בחיוך כי אין ספק שהבגד החמיא לה, אבל כמו שאור יודעת לעשות היא גלגלה את עיניה ״זה כלום.. לא מצאתי מה ללבוש ואז ראיתי את השמלה שאלודי קנתה לי שנה שעברה ליומולדת״.

״אני אהבתי״ אמרתי לה בעידוד כדי שלא תחשוב שאני מקניטה אותה או משהו.

אור התעלמה מהמחמאה ונראתה מעט מובכת ״טוב, מתי נלך לאסוף את הדר? היא אמרה לי קודם שהיא מתלבטת אם לבוא אז אנחנו חייבות ללכת לאסוף אותה שלא תבריז לנו פתאום״.

״סבבה, אני כמה דקות מתארגנת ונצא״ עניתי והלכתי לחדרי.

לבשתי שמלה בצבע כחול רויאל עם שרוולים מעט נפוחים וג׳קט ג׳ינס מחמם שכיסה אותם.

תמיד קריר לי בערבים ולא נעים לי שדניאל מביא לי את המעיל או הסוודר שלו. מבחינתו זה כלום אבל לפעמים אני רואה שהעור שלו סומר כשהוא מוריד את המעיל שלו בשבילי.

יצאתי מהחדר וראיתי שאור ישבה על הספה והתעסקה עם הפלאפון.

אור אף פעם לא בפלאפון.

״נזוז?״ שאלתי ואור הרימה את ראשה מהפלאפון והנהנה.

משהו עובר עליה ואין לי מושג מה זה. קודם שמלה, אחרי זה התעסקה עם הפלאפון והבעיה הכי גדולה שהדר, זאת שהכי מתעניינת ואוהבת לדעת הכל בלי מצב רוח בכלל ואני לא יכולה לדבר איתה.

יצאנו מהבית שלי והלכנו לביתה של הדר.

***

הדר.

ישבתי במטבח ונשנשתי ירקות בזמן ששמעתי דפיקות בדלת. נאנחתי כי לא היה לי כח ללכת לפתוח אותה אך קמתי מהכיסא וגררתי את עצמי לכיוון הדלת.