Harry styles

״נו קיטי בואי כבררר! אנחנו נאחר לטיסה!״
אמרה צ׳לסי תוך כדי שמשכה בתיקי.
״אוקי, אוקי אני באה!״ אמרתי.
״אני לא מאמינה שאנחנו מגשימות חלום!
את מאמינה שאנחנו הולכות להופעה של הארי פאקינג סטיילס?!״
אמרה צ׳לסי בהתרגשות.
צ'לסי היא החברה הכי טובה שלי,
רק השנה התחברנו ממש...
השנה הבנתי מי החברים האמיתיים שלי ומי רק מנצל אותי.
״וואו כןןן!״ עניתי.
״אני כל כך מתרגשת״ אמרתי,
הסתכלנו למעלה על הרמקולים
בשדה תעופה תוך כדי שהוא אומר את המספר טיסה שלנו,
הסתכלנו אחת אל השנייה וחייכנו כמו מוזרות,
התחלנו לצחוק, הבנו שאנחנו הולכות להגשים חלום כשרצנו לעבר האוטובוס שמעביר למטוס,
כשעלינו לטיסה היה ילד מאחורינו שלא הפסיק לבעוט לנו במושבים, ממש התעצבנו, אני יודעת להרגיע את עצמי,
לעומת זאת לא תמיד
צ׳לסי מחזיקה את עצמה,
ברגע הזה כבר ממש פחדתי שהיא תתפוצץ מעצבים,
אני רואה את צ׳לסי במבט עצבני
והעיניים שלי מתחילות לגדול ולדאוג.
״ילד אתה מוכן להפסיק לבעוט לנו בפאקינג מושבים?!"
צ׳לסי צרחה בעצבים.
ברגע הזה רציתי דפנטלי למות.
צ'לסי היא לא דופקת חשבון לאף אחד.
היא משוגעת. אבל אני אוהבת אותה בכל זאת:).
״צ'לסי הוא ילד קטן את לא יכולה להתפרץ עליו ככה״
אמרתי לה בעדינות
שלא תתעצבן גם עלי.
״אז שיפסיק כבר!״ צ'לסי אמרה וגילגלה עיניים.
לא עברו 10 שניות והילד הזה פרץ בבכי,
יופי צ'לסי עכשיו לא נישן כל הטיסה. חשבתי לעצמי.
צ'לסי עוד שנייה צרחה עליו שיסתום,
״תתעלמי״ אמרתי, אחרי פחות
מדקה אימו של הילד באה

מקווה שאהבתם
אשמח שתכתבו את דעתכם:)
מטרת הצבעות 3
תודה שקראתם 3>❤️