נקודת מבט לואי :
"אני לא מוכן לדבר הזה, דבר כזה לא יקרה אצלי בבית, לא אתה ולא אף אחד אחר" אבי צעק בבית לאחר שסיפרתי לו על רגשותיי, דבר שחשבתי עליו רבות, ידעתי שזאת תהיה תגובתו , הוא כל החיים שנא כל דבר שקשור לזה, כאילו זאת מחלה, מעשה אסור, אבל זה בסך הכל דבר פשוט .
דמעות עלו בעיניי , הוא קם בזעם ניראה היה כאילו הוא עומד להתפוצץ תוך שניות אחדות, ישבנו על הספה בסלון , אני, אימי, אבי, ולוטי אחותי. הרגשתי כל כך מושפל, רק רציתי שהוא ישמח בשבילי, שלא יתעלם ממני ,שלא ירגיש שאני שונה, אני עדיין אותו הלואי שתמיד אהב.
אימי ואחותי ישבו כמוני בספה לידי עם דמעות בעיניים אך לא הגיבו לאמירות של אבי עליי.
זה מה שקרה אחריי שסיפרתי להם על היותי גיי, אבי המשיך בצעקות , וכולנו נשארנו לשבת בשקט עם דמעות בעיניים. עברו כמה ימים מאז , כל פעם שאבי רואה אותי בבית הוא מסובב את מבטו מיד ומתנהג כאילו אני לא נמצא .אחרי שכמה ימים לא יצאתי מהחדר ולא תקשרתי עם אף אחד , התקשרתי לליאם וקבענו להיפגש בבית הקפה במרכז העיר ששייך לגרג בעל המקום שאני מכיר אותו כבר הרבה זמן, והינה אנחנו כאן בבית הקפה ליאם יושב מולי מדבר ואני שקוע במחשבות שוב.
"היי לואי תתייחס אליי שאני מדבר, אני מרגיש פגוע" דיבר בקול של ילדה קטנה שהוריה לא קנו לה את הדובי שרצתה, גיחכתי "אני מצטער אני מצטער, אני פשוט- קשה לי לחיות ככה איתו בבית כשהוא מתעלם ממני כאילו אני כבר לא קיים" נאנחתי והשפלתי את מבטי "זאת כבר בעיה שלו , אני יודע שזה אבא שלך והכל אבל תתעלם ממנו בחזרה, לא מגיע לו שתנשמו את אותו האוויר עם הוא לא קבל אותך כמו שאתה" אמר ,הוא יודע שאני ואבי היינו כל כך קרובים ,הולכים תמיד למשחקי כדורגל, לטיולים ביחד ואפילו הוא היה מצטרף אלינו לטיול עם אביו. אני מרגיש מפגר שסיפרתי לו אני רק רוצה שהוא ידבר איתי בחזרה.
"אולי לא הייתי צריך להגיד לו, הייתי שומר א זה בבטן לפחות לכמה שנים טובות, אני מרגיש טיפש כל כך" אמרתי לליאם, מרגיש את הדמעות בעיניים, ומוריד את המשקפי שמש מהראש , ומרכיב אותם על עיניי , "לואי אל תהיה אידיוט, זה טוב שסיפרת לו, ככה תוכל להיות מי שאתה באמת, בלי משחקים" יש משהו במה שהוא אומר אבל אני עדיין חושב מה היה קורה אם לא הייתי מספר לו.
"בכל מקרה לואי, בן דוד שלי נייל, זוכר אותו? הוא דיבר איתי על זה שמחפשים עובדים בניהול הכספים בחברה שלו ושל חבר שלו והוא יודע שעשינו תואר בזה אז הוא שאל אותי אם אנחנו מעוניינים בזה מה אתה אומר? " שאל כשהרים את הטלפון שלו והראה לי את ההודעה מנייל, רק לפני כמה חודשים סיימנו את התואר, אני לא יודע אם יש לי כוח לזה עכשיו , במיוחד לא אחרי הסיפור אם אבי , ליאם ראה את הפרצוף שעשיתי בזמן ששללתי את הרעיון במוחי.
"אל תעשה לי את המבט הזה לואי, זה יהיה טוב בשבילך, תתחיל לעבוד, לחסוך כסף, ותעבור דירה, נהפוך לשותפים , תתרחק קצת מאבא שלך, זה יעשה לך טוב" הוא קצת צודק , ככה לא אצטרך לראות את אבי מתעלם ממני כאילו אני זבוב, "אתה יודע מה, תשלח לו הודעה שנבוא לראיון עבודה, לא יציק לי קצת כסף לעצמי" אמרתי לו, מקסימום אם זה לא יעבוד אני תמיד יכול לחזור לבית ולמצוא עבודה פשוטה יותר .
"מצוין אני עכשיו שולח לו הודעה".
~~~~~~~~~~
פרק ראשון !😃
אשמח אם תגיבו איך היה ומה לשפר 3>
