The only one

פרק 8 - בתנאי אחד

**נקודת מבט ניוט**
היה בערך 2 לפנות בוקר , ראיתי שאמיליה ומינהו התחילו ללכת ביחד לכיוון הבקתות שלהם, אמיליה נפלה בדרך כמה פעמים , שניהם מחוקים, כמה הם שתו?. רצתי לעברם , הרמתי את אמיליה והבאתי אותה לבקתה שלה.
שמתי אותה במיטתה והתיישבתי לידה.
״אתה יודע... התכוונתי לכל המילים שאמרתי מקודם״ היא אמרה פתאום בלחש. בהתחלה לא הבנתי למה היא מתכוונת אבל אז הבנתי שהיא התכוונה למה שהיה באמת או חובה. רוב הסיכויים שהיא סתם שיכורה, אבל איכשהו זה נשמע שהיא באמת מתכוונת למילותיה ולא אומרת את זה סתם.
חייכתי אליה , וידיתי שהיא בסדר ונתתי לה נשיקה במצח. התכוונתי לעזוב ואז שמעתי ,״אתה יכול להישאר איתי?״, ברור שאני רוצה להישאר איתך, כמה שאני רוצה אבל אני לא יכול את שיכורה , אני לא יכול לנצל את הסיטואציה ובטח שלא את אמיליה .
הבנתי שלוקח לי יותר מידי זמן לענות ואז השבתי, ״מה?״ כלא מבין שהבנתי בידיוק מה היא ביקשה.
״אתה יכול להישאר לישון איתי שאני לא אהיה לבד?״, היא חזרה על עצמה , מה לעשות? , באמת שאני לא רוצה להשאיר אותה לבד אבל באותו זמן גם לא רוצה לנצל אותה בכל דרך מסויימת.
״אההה, כן , נראה לי ״, אמרתי לבסוף תחושת האשמה שאשאיר אותה לבד גברה עליי. וכך נשכבתי לצידה ונרדמנו מחובקים זה בזרועות זה .

*בבוקר*
שמעתי את אמיליה צועקת. מיד התעוררתי והבחנתי בכולם עומדים באמצע הבקתה ומסתכלים עלינו קצת צוחקים, הסתכלתי על אמיליה במבט מבולבל וראיתי שהיא עושה אותו הדבר ואז שנינו הפנינו את המבט לאחרים ונראינו יותר מבולבלים ממקודם.
מה הם עושים פה???.
״מה?״ אמרתי באנחה תוך כדי שאני מתמתח .
״ אמרתי....בוקר טוב מתוקים, יש משהו שתרצו לשתף בו את כולם?״ מינהו אמר כנראה שחוזר על עצמו, התכוונתי להגיב אבל אמיליה הקדימה אותי, ״לא קרה כלום, פשוט ביקשתי מניוט שישאר איתי ללילה שאני לא יהיה לבד, ואל תדחפו את האף שלכם לכל מקום , זה גם ממש לא עניינכם ״ היא אמרה בבירור ואני הסכמתי איתה קצת בהלם שהיא זוכרת משהו מאתמול.
מינהו לא נראה מרוצה מהתשובה כנראה ציפה למשהו אחר, ואני חושב שאני יודע בידיוק למה הוא ציפה המנייאק הקטן, אבל הוא הנהן וכולם יצאו משם מאוכזבים, נבלות.

״אההה...״ באתי לדבר , ״הכל בסדר ניוט , תודה שנשארת איתי . נדבר אחר כך?״ היא עצרה אותי ואמרה , ״כן... ברור , נתראה״ עניתי, אני יודע שאמיליה לא אדם של בוקר אז עדיף שנדבר אחר כך באמת.
עזבתי את הבקתה שלה והתקדמתי לעבר המקלחת , לא נראה לי שהתקלחתי כבר 3 ימים.

עברו כמה שעות , אכלנו כולם כבר צהריים , האוכל של פרייפן דוחה אבל זה יותר טוב מהאוכל של כל אחד אחר פה.

אני חייב לדבר עם אמיליה, אני מושך את הרגשות שלי כבר יותר מידי זמן, ועוד אחרי מה שהיא אמרה אתמול , אני עוד יותר לא מצליח להשתלט על הרגשות שלי .
היא בדרך כלל בשעות האלה עם צ׳אק , אז התחלתי לחפש את שניהם אם אמצע אחד אז השני בטח יהיה איתו.
חיפשתי בבקתות , בבקתה של הרופאים ( זה med jecks אני יודעת אבל אני לא יודעת איך לתרגם את זה . אם למישהו יש רעיונות שיכתוב לי ה.כ.), בשדות ואז ראיתי את צ׳אק יוצא מתוך היער ואחריו אמיליה , ישר רצתי לעברם .

״אני גונב לך אותה , בייי״ אמרתי ותפסתי ביד שלה לא נותן לשניהם להגיב והתחלתי לרוץ איתה על עבר היער למקום שאני יודע שהיא אוהבת ושקט שם גם.
ישבנו שנינו על הדשא צמוד לנחל הפצפון שזורם לידנו וניסיתי לחפש את המילים המתאימות, ״אז....״ היא אמרה במבוכה ....
״אמיליה, באמת התכוונת למה שאמרת אתמול?״ שאלתי אותה בחדות , ראיתי על פניה שהיא מבינה בדיוק מה אני רוצה ממנה וידעתי שהיא הולכת להגיד שקר עכשיו, ״לא יודעת , זה היה בכלל אמת או חובה , ואז הייתי שיכורה....״ ברור שהיא ניסתה להכחיש. ״אני יודע שאת משקרת אני מכיר אותך״ דיברתי בביטחון שאני לא יודע מאיפה הוא הגיע פתאום .

היא הבינה שאין לה לאן להתחמק עכשיו, ״כן, התכוונתי לדברים שאמרתי ״ היא אמרה ומיד השפילה את מבטה . הרמתי לה את הסנטר עם האצבע שלי והסתכלתי עליה בעיניים, ״אמיליה... אני מרגיש אליך משהו כבר הרבה זמן,את הרבה יותר מחברה טובה ....״ וכל הביטחון נעלם, כל כך פחדתי ממה שהיא עומדת להגיד. ״באמת? אני.... אני מרגישה אותו הדבר״ היא אמרה ונראתה מאושרת בדיוק כמוני , שנינו חייכנו .

״זה רשמי עכשיו ? אנחנו ביחד?״ שאלתי טיפה בחשש למרות שהייתי מאושר עד השמיים. ״בתנאי אחד״ היא אמרה , ״אני מקשיב ״ השבתי, ״תבטיח שלא תשבור לי את הלב״ , ״אני לא מתכוון לעשות זאת תאמיני לי , אני מבטיח״.
שנינו חייכנו בשנית והסתכלנו אחד לשנייה בעיניים.

״אני יכול לנשק אותך?״

•••••••••••••••••••••••••••••••••
אההעהאכהענעהאאעע אני פשוט מאוהבת בשניהם, כמה חיכיתי לפרק הזה
איך עוברים עליכם הימים? אני מקווה ששקט
מקווה שאהבתם את הפרק כמו שאני אהבתי
בייי אוהבת אתכן/ם ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
(בתמונה אמיליה וניוט)
698 מילים