הארי היה יותר משמח היום, כשהצליח להגשים את המשאלה העשירית שלו, בתוך שבוע וחצי.
״אימא, תראי!״ הוא קרא בהתלהבות, כמעט קופץ ממיטתו ״תראי, קיבלתי תשעים וחמש, בחשבון!״
כן, למרות המחלה, המורים של הארי התגייסו למענו והם מעבירים לו בכל אחר צהריים של אחרי הלימודים את החומר שלמדו באותו היום, והוא הצליח להשאר מעודכן. הם אהבו את הארי, ותמיד התנהגו איתו בסבלנות, מבזבזים את זמן המנוחה והמשפחה שלהם בללמד את הארי, שלא איכזב אותם. הוא הרגיש רע על זה, אבל הם תמיד מיהרו להרגיע אותו בטענה שיש להם את כל אחר הצהריים של אחרי השיעור, שלוקח רק שעה אחת.
חיוך ענקי עלה על פניה של אן, והיא חיבקה את הילד בחוזקה ״אני כל כך גאה בך הארי. אמרתי לך שאתה יכול״
״אפשר שנתקשר לספר ללואי? יש לו הפסקה עכשיו״ הארי ביקש, מתרגש לספר ללואי את החדשות המשמחות. שניהם חיכו לציון כל כך הרבה זמן, אחרי השעות הרבות שישבו על למידה.
טוב, אי אפשר לקרוא לזה רבות. ברוב הפעמים הם כבר פרשו אחרי עשר דקות, כשאחד מהם איבד את הריכוז.
אן הנהנה, מגישה לו את הטלפון שלה. הארי מיהר לכתוב את המספר המוכר בלוח המספרים שהופיע בטלפון, וחיכה בחוסר סבלנות ללואי שיענה.
״היי, אן. קרה משהו?״ קולו המודאג של לואי נשמע, גורם להארי לקפוץ במקומו בהתלהבות
״זה הארי!״ המתולתל צווח בהתלהבות, ולואי כבר יכל להרגיש את החיוך עולה על פניו כששמע את הקול המתלהב של המתולתל שלו. הוא כבר יכל לדעת שקרה משהו טוב, אם הארי כל כך שמח. ״קיבלתי תשעים וחמש בחשבון!״
נשמעה השתנקות של הפתעה מצידו של לואי, ואז קריאה של התלהבות ״אתה מלך, האז! אמרתי לך!״
ליבו של הארי פעם במהירות מהאנדרנלין ״נוכל לסמן עוד וי ביומן, זה יהיה כבר השישי!״
לואי ציחקק, ״אתה רוצה שאבוא מאוחר יותר לסמן איתך, או שאתקשר בווידאו ותראה לי אותך מסמן?״
״אני מצטער, לו, אבל אני לא יכול לחכות״ הארי מלמל במהירות, מנתק ללואי את השיחה ועונה שניה אחרי שהטלפון התחיל לצלצל, מסמן ששיחה נכנסה מלואי. הארי העלה חיוך גדול על פניו, מנופף ללואי בידו.
ליאם ונייל הצטרפו אל לואי בשיחה, והיו מעט מבולבלים, אז לואי מיהר לסדר את המצב ״האז, תספר להם מה קרה״
״קיבלתי תשעים וחמש בחשבון!״
קריאות התלהבות גם מצידם של שני האחרים נשמעו, ואן חייכה אל הילד שלה. היא שמחה שהוא קיבל חברים כאלו, ובן זוג כמו לואי. הם היו כל מה שהארי היה צריך אי פעם, והם עזרו לו לעבור את התקופה הכי נמוכה שהוא היה בה.
צלצול נשמע מאחורי הבנים, ושפתו של הארי השתרבבה החוצה בעצב ״אתם צריכים ללכת?״
נייל צחק, מושך בכתפו ״תמיד אפשר להבריז״
YOU ARE READING
Fifty wishes | L.S
Roman d'amour״אלו הולכים להיות חמשת החודשים הכי טובים שאתה הולך לעבור במשך כל שש עשרה השנים שאתה חיי, אני מבטיח״
