have you met before עונה 2

chapter 8 - Harry💚

פאק אני כזה אידיוט! למה לא מחקתי את הכרטיסייה?! (כמו שאמרתי, ביג מיסטייק - ה.כ)
נאנחתי בעצבנות, המשכתי ללכת ברחוב, אם אבוא עכשיו לחדר מלון זה סתם יגרור ריב מיותר, אתן לו קצת זמן להירגע, אם רק לא הייתי כזה מטומטם ובוטח בו, אבל הוא שיקר לי על משהו, זה בטוח.

***

נ.מ לואי
סצנה מיותרת לואי, פשוט מיותרת.
נכנסתי לחדר המלון, המנקות סידרו אותו, הכל נקי, צורת ברבור ממגבות מונחת לה על המיטה, עלי ורדים מונחים סביבה.
נאנחתי והנחתי את המעיל על הכיסא לפני שהתיישבתי בו.
הבטתי בטלפון שלי, אני מנחש שהארי ראה את ההודעות שלי עם מארק, למזלי היה כתוב רק את הכתובת של המסעדה בה נפגשנו.
גירדתי את מצחי בעצבנות, עדיף שאתקלח, אמרה את עצמי מהיום הזה.

***
נ.מ הארי
"לואי?" לחשתי בזמן שנכנסתי לחדר, אך אף תשובה, נכנסתי פנימה, האור בחדר המקלחת דלוק ורעש של מים זורמים נשמע ממנו, כשהתקרבתי יותר שמעתי את לואי מזמזם מנגינה כלשהי, חיוך עלה על פניי.
הנחתי את הפרחים עם הכרטיס על השולחן, והתיישבתי בכיסא, לפתע צלצול טלפון נשמע, זה היה מהמעיל של לואי, הוצאתי אותו משם והבטתי בצג, זה אותו מספר ששלח ללואי את ההודעה ההיא עם הכתובת,
עניתי.

"הלו? לואי?" שאל קול שמעט זיהיתי

"כן?" אמרתי בקול קצת גבוה ומעומעם כדי שישמע כמו לואי

"אז מה בחרת בסוף? אתה מצטרף לעבודה? פשוט הטיסה שלי עוד שעה ואני חייב להודיע" אמר.

ניתקתי.

כעס עלה בי, הטחתי את הטלפון שלו על השולחן והשפלתי את מבטי, רגע, מה זה הכרטיס הזה?
הרמתי אותו, זה כרטיס הביקור של מארק, זה שהציע ללואי את העבודה...רק רגע! הבטתי במספר ולבי נדם, אותו מספר.
אתם בטח חושבים שאני ממש מגזים וכאלה, עכשיו לא אכפת לי מזה שלואי נפגש איתו, אכפת לי שהוא הפר את המילה שלי, שיקר לי.
דלת המקלחת נפתחה ולואי יצא ממנה, מגבת כרוכה סביב גופו והוא מנגב את שיערו הרטוב, הוא הביט בי ונבהל, "או זה אתה, חשבתי מישהו פרץ לפה-" "תגיד לי אתה פאקינג רציני?!" קטעתי אותו בחוסר סבלנות, "מ-מה?" שאל ללא קול, "אז המספר הלא מזוהה הזה היה מארק! פאקינג מארק! אותו אחד שאמרתי לך לא לפגוש!" צעקתי עליו, "הארי אתה מגזים!" לואי צעק חזרה, צחקתי בעצבנות, "אז זאת הייתה ההפתעה שלי?" גיחכתי בזלזול, "לא הארי בבקשה-" "עזוב, אני לא רוצה לשמוע אותך עכשיו" אמרתי ויצאתי מהחדר, מנגב מעט את העיניים שלי, שכן היו עם פאקינג דמעות.

***
נ.מ לואי
מה קרה הרגע? הבטתי בשולחן, הטלפון שלי פתוח עם תפריט השיחות ועל ידו כרטיס הביקור של מארק, ועל ידו יש זר פרחים, הרמתי אותו וכרטיס ברכה קטן נפל ממנו ופתחתי אותו וקראתי

"לואי, מצטער שהייתי אידיוט גמור, אחרי חמש שנים אני אמור לסמוך עליך בעיניים עצומות, אתה באמת הכל בשבילי, אני מקווה שעצם זה שעשיתי דבר כל כך שפל לא יגרום לך לפקפק בי, אני אוהב אותך כל כך, בבקשה תסלח לי"