Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2

25

א י ז ו ב ל

השעה הייתה כמעט אחת לפנות בוקר. איזובל ישבה על מדרגות בניין הדירה של דראקו, רועדת במעילה.

הם בילו את רוב שעות היום בפארק, דיברו שעות, נשפו נשיפות ערפיליות באוויר החורף וצפו בהמונים חולפים על פניהם. כשהקור התגבר יותר מדי הם חזרו לדירתו והוציאו יין על הספה. והיא, כל הזמן, בקושי הצליחה לקרוע את עיניה ממנו.

דראקו השאיר אותה בקדוש מונגו, שוב עם המילה שלו לראות אותה מחר.

אמה ישנה שוב בשעת הביקור, אך הפעם לא היו דיבורי שינה. לא עוד מלמול לא קוהרנטי. איזובל אחזה בידה במשך שעתיים, ישבה על כיסא העץ הלא נוח ובאמת רצתה שאמה תחלים.

כשחזרה הביתה השקט היה מוחץ, הבדידות כבדה על לבה. היא צעדה סביב הבית, שרשרת אחודה באגרופה, וחשבה שמחר לא מספיק. היא רצתה לראות את דראקו עכשיו. אם היה איום לשכוח אותו בכל רגע, היא רצתה למצות את רוב הרגעים שנותרו להם.

היא לא יכלה לתת לו את כל מה שרצה. עדיין לא. המראה שלו בקוטג' הטריד אותה; עומד במשקוף הדלת, פנים חיוורות מוכות סבל. היא לא הייתה מוכנה לתת לו את החיים שהוא ייחל להם, אבל הם יכולים להפיק את המיטב מזה.

כשהגיע חצות, היא חזרה לדירתו וחשבה שבוודאי שהוא כבר יחזור מהבר. אבל היא נכנסה לבניין שלו ודפקה על דלתו כמה דקות, ולא הייתה תשובה. אז היא ישבה בחוץ על המדרגות, חיכתה לו בקור. הלב פועם במהירות; נרגשת להביט שוב ​​במבטו האפור.

הוא הופיע זמן רב אחרי שהיא הגיעה, הלם שיער בהיר שנראה מגושם שלם. היא הביטה בו מתקרב, סנטר בידיים, מרפקים על ברכיה. קיוותה נואשות שהיא רק הייתה סומכת עליו ופונה אליו לפני חודשים, כדי שאולי היה להם קצת יותר זמן.

אבל כשדראקו הגיע אליה, הוא לא נראה מאושר. הוא עצר מטרים ממנה ואמר, "את לא צריכה להיות כאן לבד."

איזובל עמדה. "שלום גם לך."

פנסי הרחוב סביבם מטילים צללים חדים על פניו. "את צריכה להיות בפנים."

היא קימטה את מצחה. "לא היית בבית, אז חיכיתי לך."

"בפעם הבאה, פשוט תיכנסי," הוא אמר והניף את פניו. הוא חלף על פניה ומשך את המפתח מכיסו. "זה מה שכולם עושים."

"אני לא יכולה פשוט להיכנס לדירה שלך אם אתה לא שם."

"כן, את יכולה," הוא אמר. "אני נותן לך מפתח. חכי בפנים, בפעם הבאה."

היא לעגה; צפתה בו פותח את הדלת ודוחף אותה בכתף. "האם קרה משהו על הבר? משהו הכעיס אותך ועכשיו אתה מוציא אותו עליי?"

הוא לא ענה. פשוט פתח את הדלת בשבילה בכדי להיכנס; גבו אליה.

"תשמע, אם אתה לא רוצה אותי כאן, אני אלך - "