החיים ללא ליה

פרק 14

אם מישהו היה עובר באיזור,ישר היה מבין מה קורה בתוך האוטו,האדים שהצטברו על החלונות המושחרים וקולות הרקע שנשמעו למרחקים.
לרגע אחד המוח שלי התנתק,שכחתי מה אני אמורה לעשות ואיפה אני צריכה להיות,לפעמים אני בטוחה שאף אחד לא ימצא אותי,אבל איכשהו העולם מוכיח אחרת
״מי זה אלון?״ אמר אחרי שהטלפון שלי צלצל
״מה?״ אמרתי בעודי מנסה להסדיר נשימה
״שמעת מה שאלתי״ ענה ובשנייה הפך להיות קר
לקח לי שנייה אחת להבין,ועוד שנייה שפחדתי שיעלה עליי,לא רציתי לראות מה הוא שלח לי כי פחדתי. הרגשתי חסרת כל,לא היה מפריע לו לזרוק אותי מהאוטו שלו עירומה מבגדים ואם הוא יכל לצלם אותי הוא גם עושה את זה.
״מה זה משנה?״ עניתי בצורה רעילה,הרי אנחנו לא ביחד ואני לא אאמין אם הוא יגיד לי שקורה בניינו משהו אמיתי,הרי הוא היה בתוך כל בחורה אפשרית.
״זה משנה״ אמר
הוא לא זז,נשארנו באותה פוזה,יכלתי להרגיש את פעימות ליבו.הוא שתק,יכלתי להרגיש שעובר עליו משהו
״זה לא הבן זוג שלי אם זה מה שאתה חושב״ ניסיתי לקרוא אותו
״זה לא זה״ הרים את קולו
״אז?״ ניסיתי להוציא ממנו תשובה
הוא לא ענה,לאחר שניות של שקט הוא הסתכל על השעון, ״תתלבשי,תכף נגמר השיעור״ אמר וקטע הכל,הוא התנהג כאילו כלןם לא קרה,העמיד פנים שהראש שלו לא היה בין הרגליים שלי בחצי שעה האחרונה.
חיפשתי את התחתונים שלי תוך כדי שהוא נוהג,אך ללא הצלחה,הוא נהג בצורה נורא אגרסיבית ולא הפריעו לו כל הפעמים שראשי נפגע מהדלת
״מה הבעיה לך להזהיר לפני אידיוט״ צעקתי כי לא יכלתי לשאת בזה
״בבקשה בואי תחליפי אותי״ אמר ואחרי שנייה יצא מהאוטו והתיישב במושב של ליד הנהג.
בעודי מסדרת את עצמי במושב האחורי,לא הבנתי אם הוא רציני או לא.
״נו״ אמר ״את באמת רוצה שנאחר אה?״ הסיט את מבטו לעברי.
שתקתי,עזבתי הכל ועליתי על ההגה,כל הנסיעה הוא אמר לי שאני צריכה להיות זהירה כי אם אני אשבור משהו,אני אצטרך לשלם,לא עניתי לו,רק הגברתי את המהירות וחתכתי מכוניות אחרות.
הנסיעה הייתה נורא שקטה,שמעתי את הטלפון המצלצל אי שם מאחורה,שניינו ידענו שזה אלון
״את לא מתכוונת לענות לאלון הזה שלך?״ שאל
״האמת שאני בסדר עם לסנן את אבא שלי״ אמרתי והמשכתי להסתכל על הכביש
״וואלה״ מלמל
הצלצול של סוף ההפסקה נשמע ברגע שיצאנו מהאוטו,עם שיער מפוזר ומכופתרת שחסרים לה מס כפתורים נכנסו לשער בית הספר,מקווים שניינו שהכל יעבור חלק.