אני, עצמי ואנוכי 4.0

בדרכי להפוך לרוח רפאים

של ווטפאד, כמובן.

אני בקושי נכנסת בזמן האחרון, סתם כי אין לי כוח. בהדרגה אני גם עוברת לטייל ומאוד נחמד שם.

איך אסביר את זה... ווטפאד הוא אמנם אתר מאוד קהילתי, אבל יש כאן יותר מדי דברים שצורמים לי (בעין, בלב, באווירה הכללית וכו').

אני לא מתחברת לצורת החשיפה שיש כאן לסיפורים. היא הייתה בסדר בהתחלה, עם התיוגים והאחרונים והז'אנרים והאלגוריתם הנחמד בסך הכל. אחר כך ווטפאד קצת השתגעו, שינו את הפורמט של האתר, העלימו חלקים בו שמאוד אהבתי ועזרו לי למצוא סיפורים טובים לקרוא (ועל הדרך קצת לחשוף את שלי) ובסך הכל קצת שיבשו לי את החוויה.

אחרי זה הגיע השלב בו ירדה האפשרות לראות מה אחרים עושים (בלי כל חלופה, יש לציין). זה לא דבר שהתנגדתי לו או משהו, להיפך, אני בעד פרטיות, אבל - זה לגמרי ניתק אותי מהקהילה כאן. לפחות זו שהתעניינתי בה. עכשיו, אני לא מהאנשים שיעשו מעל ומעבר לנסות להשתייך. עם כל הכבוד, בזמנו (וגם עכשיו) היו לי דברים יותר טובים לעשות מלעקוב אחרי כל ספר חפירות או משתמש שקיימים רק כדי שיהיה קצת עניין.

בסופו של דבר, וזו ככל הנראה הסיבה העיקרית - הסיפורים.
לא, אני לא מתלוננת על שאין הרבה צפיות לבמה מאולתרת. זה לא שאני עושה משהו כדי לשנות את זה. בהחלט לא העניין (במיוחד כשמדי כמה זמן אני זוכה לתגובה חדשה על ממלכת הצבעים ששואלת מתי ההמשך והאשמה חוזרת בגלים).
לא זה, אני מתלוננת על איכות התגובות.

נכון, יש אנשים כמו אייקו (וכמוני כשאני מחליטה להגיב ברצינות ואני בטוחה שעוד כמה שלא עולים לי כרגע), שמשקיעים וטורחים ומעמיקים בתגובות שלהם - לטוב ולרע - ואני מעריכה את זה מאוד. הבעיה מתחילה כשהרוב הגדול לא ככה, ואני מאסתי בחזרתיות של תגובות בנוסח 'מושלםםםםםם תמשיכייייי'. אין לי מה להוסיף. לא כיף לי, לא אוהבת את הסגנון. כמעט מעדיפה שלא יגיבו בכלל אם זה כל מה שיש להם להגיד (וכן, זה כולל גם את הצד השני של 'זה ממש גרועה, מה הקטע?'. אם אין לכם משהו מחכים להגיד, אל תגידו). אני אוהבת תגובות עם ביקורת טובה, רעה, בונה,, הכל, כל עוד יש בהן תוכן של ממש (תאמינו לי, אם רוצים אין זו אגדה. תמיד יש מה לומר).

אז זה דבר שקשה לי איתו מאוד כאן, ובטייל הנורמה היא תגובות מושקעות שממש מתייחסות לתוכן הפרק או הסיפור (בין היתר כי שם אין אפשרות תגובה על שורה ספציפית. יתרונות וחסרונות שיהיו).

אפשר לומר שאני גם בקושי מוצאת מה לקרוא, אבל כאן האשמה לגמרי שלי כי אני עצלנית מכדי לחפש~

זהו לסיבות העיקריות. המשניות מספיק משניות שלא אזכור אותן כאן מעכשיו. פשוט יש לי פחות חשק להיכנס לכאן מלבד להתראות שמעניינות אותי, ואין הרבה כאלה.

אז אני מתנדפת בהדרגה. לא לחלוטין - אני עדיין צריכה את הספר הזה לפרוק בו דברים כאלה ואחרים ומדי פעם אעדכן את פרויקט ההמלצות ואת במה מאולתרת (כבר התחלתי, מה אני אעשה), אבל לא איזה משהו דרסטי.

תכלס, זה ישאר בדיוק כמו שהייתי עד עכשיו, רק שעכשיו זה ידוע לכל ולא סתם באוויר (בעיקר כי הייתי צריכה להנכיח את המציאות בפניי. כמו שגיא צריך שינחיתו את המציאות בפניו) :)

~שיהיה לכולנו המשך יום נפלאאא~

ומוזמנים להמליץ לי על סיפורים כאן, כאלה שנראה לכם שאוהב :)