You're matter

Chapter 4

איך אתם? אתם בסדר? אכלתם? שתיתם?
בבקשה תלכו לדאוג לעצמכם, אני גאה בכם ברמות ואני מבטיחה שיהיה יותר טוב ממש בקרוב, והנה פרק :)

נקודת מבט: כללית

זה די מסובך להסביר את ההרגשה של להרגיש נאהב, להרגיש רצוי ובטוח. ההרגשה שלא משנה מה תעשה יהיו שם אנשים שיתמכו בך, שיתמכו במה שאתה עושה.

וזה די מסובך להסביר את ההרגשה הזאת כלפי מישהו שרק עכשיו הכרת.

הרי אנחנו הכרנו אותו רק עכשיו, איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא הבנאדם שגורם לנו להרגיש ככה?

ובכן, אנחנו לא יכולים. אבל אותו המיתוס שמאשר את ההרגשה הזאת גורם לנו לבטוח, שאכן, אנו בטוחים שהוא הבנאדם שגורם לנו להרגיש כך.

המיתוס שנקרא ״אהבה ממט ראשון״, אותו המשפט שכל בנאדם בעולם מאחל שיהיה לו. מתפלל שיסתכל לבנאדם בעיניים וידע שזה הבנאדם שלו.

זה הבנאדם שיהיה לצידו למשך כל חייו, בכל תקופה שהיא, הבנאדם יהיה לצידו.

אם זה בתקופות החשוכות והאפלות, שכל מה שאתה רוצה זה פשוט להפוך לכדור קטן שכמעט ולא רואים, ופשוט להעלם מהעולם.

גם אם זה בתקופות שאתה מקווה שלא יגמרו לעולם.

אתה רוצה שהבנאדם הזה יהיה איתך בתקופות האלו. אתה בטוח ומאמין שהוא הבנאדם הזה.

ואיך אפשר להיות בטוחים אתם שואלים?

ובכן, גם הארי שואל את זה. הוא חושב שזה כזה טיפשי.הרי איך אפשר להסתכל על מישהו ולדעת שאתה מאוהב בו? אתה עוד לא הכרת את אותו הבנאדם, אתה לא יודע את התכונות הרעות והטובות שבו.

הארי חשב שאנשים בטוחים שהם מאוהבים כשהם רואים את החיצוניות של הבנאדם, כי להיות מאוהב בחיצוניות זה בטח אפשרי.

אתה מאוהב ביופי של הבנאדם. בצורת גוף שלו, בצורת פנים שלו, בדרך שהשפתיים שלו זזות כשהוא מדבר, הדרך בה הוא הולך, הדרך בה הוא מסתכל ומתבונן בדברים.

אבל הארי לא רצה את זה, הוא לא רצה שמישהו ״יתאהב״ בו בגלל החיצוניות שלו, הוא לא רצה שמישהו יהיה בטוח שהארי הוא הבנאדם שלו רק על סמך החיצוניות שלו.

הארי ידע שהוא יפה, אימו לא הפסיקה להגיד לו את זה מגיל קטן, ולא רק היא. הארי היה מהסוג האנשים שהיו הולכים ברחוב והיו מקבלים מחמאות על כל דבר קטן, מאנשים שאפילו לא הכיר.