תוכן-
לארי סטיילינסון
סיפור אהבה
**תכנים מיניים**
תקציר:
"אני אוהב אותך" אמרתי לטרנר והוא אמר לי "גם אני אותך לואי" בחזרה אך המבט בעיניו היה ריק ואמר אחרת, הרגשתי את זה ורציתי לבכות אבל התעלמתי מזה בתקווה שזה רק אני והמחשבות שלי, נישקתי אותו ואמרתי...
יצאתי מהכיתה וחיפשתי את טרנר, רציתי להגיד לו שהמורה צרחה עליי היום רק בגלל שהבאתי לבר מחק. כשהגעתי ללוקר שלי טרנר הגיע לשם נתן לי חיבוק מאחור ונשיקה בצאוור שבלבלה את כל חושיי וגרמה לרגליי לרעוד מעט, הסתובבתי לאחור ונישקתי את שפתיו של טרנר בתשוקה ואהבה, וכשהסתכלתי בעיניו חשבתי שזאת הולכת להיות אהבתי הנצחית, לפתע טרנר אמר "לואי אתה כל כך יפה" ואני רק חייכתי עיוור למילותיו.
יצאנו לחצר וראינו את מורין, זה האקס של טרנר ואני לא סובל אותו. מורין התקרב לעברנו ואמר "אז מה טרנר אתה באמת הולך לצאת עם היונה המפוחלצת הזאת במקום לצאת איתי", ראשי התפוצץ מכעס וצעקתי לעברו "למי אתה חושב שאתה קורא יונה מפוחלצת יא זבל חימי" אך טרנר לא אמר דבר וזה מה שהכי עצבן אותי, הוא אמור לתמוך בי ולא לתת לאקס המזדיין שלו לפנות אליי בכלל, רציתי להתפוצץ שם ולהרוג אותו במקום.
היה צילצול וההפסקה הגיעה לסיומה, צעדתי במהירות ובכעס רב לכיתתי והתיישבתי בכיסא האחורי, הנחתי את ראשי על השולחן בעצבים. לפתע מישהו פנה אליי ואמר לי "זוז, זה המקום שלי" אך אני לא זזתי ולא אמרתי דבר. לפתע שאל "אתה בסדר?" הרמתי את ראשי והאוויר יצא מראותיי כשראיתי את הארי הילד הכי מקובל בבית הספר, אני אפילו לא מגיע לרמה שלו, כל הבנות רוצות אותו, הוא לא מוכן להגדיר את המיניות שלו כך שאנחנו לא יודעים למי הוא נמשך. באתי לקום משם כדי לתת לו לשבת אך הוא אמר לי "שב, אני אשב פה ליידך" ואני הייתי דיי מופתע כי לא הבנתי למה הוא דיבר אליי בכלל. היו לו עיניים ירוקות ועמוקות, הן כל כך יפות, שיער חום ומתולתל, והוא היה מאוד גבוה. "טוב" אמרתי והתיישבתי בחזרה.
למדנו בכיתה ולפתע שאל אותי "מה קרה לך?, למה אתה כל כך עצבני" ולא הבנתי למה הוא מתעניין בי בכלל, "חבר שלי לא הגן עליי כשהאקס המזדיין שלו דיבר אליי בחוסר כבוד" אמרתי לעברו, "אם אתה היית חבר שלי לעולם לא הייתי נותן שדבר כזה יקרה" אמר ושאלתי אותו "למה אתה מתכוון?" אבל היה צילצול והוא קם ויצא מהכיתה בלי לענות לי על השאלה.
יצאתי מהכיתה והלכתי ללוקר שלי, טרנר הופיע ובא לנשק אותי אך לא נתתי לו, "מה הפעם לואי?" אמר, ובעוד איזה חוצפה הוא מעז להגיד דבר כזה אחריי מה שקרה קודם, "יונה מפוחלצת" עניתי לו והלכתי משם, הוא הלך אחריי ואמר "אתה באמת נעלב מזה", הוא באמת חושב שנעלבתי מזה, אני עצבני כי הוא לא אמר כלום, "לא, אתה פשוט לא הגנת עליי או אמרת משהו בנידון" אמרתי לעברו "אני אוהב אותך", אמרתי והוא אמר לי "גם אני אותך לואי" בחזרה אך המבט בעיניו היה ריק ואמר אחרת, הרגשתי את זה ורציתי לבכות אבל התעלמתי מזה בתקווה שזה רק אני והמחשבות שלי, נישקתי אותו ואמרתי "אני ממהר" אך לא מיהרתי לשום מקום, פשוט רציתי ללכת הביתה ולבכות בחדרי.
לאחר 20 דקות של התכרבולת עם עצמי במיטה החלטתי ללכת לאכול פיצה, שאלתי את אחותי לוטי אם היא רוצה לבוא איתי והיא אמרה "אני לא יכולה אני יוצאת עוד מעט" אז הלכתי לפיבי ודייזי ובאתי לשאול אותן אך הן ממש נבהלו כשנכנסתי לחדרן וצעקו עליי לצאת, אני נבהלתי ויצאתי, שאלתי אותן "מה קרה?" בקצת דאגה ופיבי ענתה לי "ענייני בנות אתה לא יכול להכנס", ואני אמרתי לה "אם אתן מדברות על בנים תתנו לי להכנס אני גם ככה הומו", היא פתחה את הדלת צחקה ואמרה לי "דייזי מחבבת מישהו" אבל הייתי כל כך רעב שלא היה לי כוח להתעסק בזה אז שאלתי אותן ישר ולעניין "נתעסק בזה אחר כך, רוצות לבוא איתי לאכול פיצה" שאלתי והן הנהנו בחיוב אז אמרתי להן "תתארגנו יש לכן 5 דקות אני מחכה לכן". הלכתי לסלון והדבר היחיד שחשבתי עליו הוא הארי ומה שהוא אמר לי, אני לא כל כך הבנתי למה הוא התכוון ולמה בכלל הוא דיבר איתי אבל בכל זאת לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה.
לפתע לוטי שאלה אותי "לואי, תגיד אתה מכיר את הארי סטיילס זה ילד בשכבה שלך" ולא הבנתי מאיפה היא באה כי בדיוק חשבתי עליו, "כן, למה?" עניתי לה והיא אמרה לי, "הוא ממש חתיך והוא הכי מקובל בבית ספר בטח שאתה מכיר אותו" אבל לא ענתה על השאלה שלי לכן שוב שאלתי אותה "אבל למה שאלת?" , "סתם פשוט חברה שלי מחבבת אותו וחשבתי שאולי אתם חברים" אמרה, אני רק עניתי לה "אנחנו לא חברים", ואז היה שקט לכמה דקות שחיכיתי לפיבי ודייזי. "אבל דיברתי איתו היום" אמרתי והיא הייתה דיי מופתעת "באמת, על מה בדיוק?" אמרה ואני רק אמרתי "את האמת שהוא זה שפנה אליי בכלל" והפה שלה היה פעור, כי מאיזו סיבה בדיוק הילד הכי מקובל ירצה לדבר איתו. פיבי ודייזי הגיעו סוף סוף ושאלתי את לוטי "את בטוחה שאת לא רוצה לבוא?", "אחרי מה שאמרת לי אני ועוד איך רוצה לבוא, אבל אני יכולה להביא איתי חברה?" שאלה ואמרתי לה "כן ברור".
לאחר מכן יצאנו אני, אחיותי וחברה של לוטי לפיצרייה במרכז העיר.
כשהגענו התיישבנו בתוך הפיצרייה וחיכינו למלצר, לפתע הארי הגיע משום מקום ושאל אותי "המושב הזה פנוי?" ואני גימגמתי קצת "כ כ-כן למה?", "סתם אני רוצה להצטרף" אמר והתיישב ליידי, חברה של לוטי לא הפסיקה לבהות בהארי, כנראה היא זאת שמחבבת אותו, וגם משום מה גם דייזי לא הפסיקה לבהות בו אבל כנראה זה בגלל שהוא יפה תואר, אני התעלמתי מזה.
המלצר הגיע ושאל אותנו מה אנחנו רוצים, כל אחד ענה מה שהוא רוצה וחיכינו שתגיע ההזמנה שלנו, פתאום פיבי התחילה לצחוק ולהסתכל על דייזי שממש מסמיקה. הארי פתאום שאל אותה, "מה קרה לך?, את נראת כמו עגבניה" ואני נקרעתי מצחוק, ואז פתאום הבנתי, דייזי מחבבת את הארי, השם ישמור,מה לעזאזל.
האוכל שלנו הגיע וכולנו אכלנו הארי דיבר איתי על כל מיני דברים ואני עדיין לא הבנתי למה הוא בכלל מדבר איתי, לאחר שכולנו סיימנו ביקשתי חשבון והארי אמר "אני אשלם" אך אמרתי לו "לא , אני משלם" והוא התחיל לצחוק פשוט עם חיוך יפהיפה וגומה מתוקה בלחי שלו פרצה החוצה. שילמתי וכולנו יצאנו משם הלכנו להסתובב קצת והארי פשוט הצטרף אלינו, אני לא אשקר שזה היה קצת מוזר אבל אני מניח שחיים רק פעם אחת ושאלתי אותו "למה דיברת איתי בכיתה ועכשיו בכללי?" הוא לא ענה ליה הוא רק חייך וגיחך מעט.
"לילה טוב" אמרתי להארי והמשכתי לבייתי עם הבנות הן מאוד נרגשות מסיבה כל שהיא. חברתה של לוטי סופיה נשארה לישון אצלינו ושיחקנו אמת או חובה, הבקבוק כיוון עלי ועל דייזי אז שאלתי אותה......
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אוקיי זה הפרק הראשון, אני יודעת שאתם במתח ובגלל זה אני אעלה את הפרק השני בקרוב.😄 זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת ואשמח לחוות דעתכם בתגובות.🤔 ואם תצביעו אני יותר מאשמח.🤭
