To Begin Again?

פרק 1

קים לשולחן מספר שלוש!
אז כן כמו שהבנתם אני קים פיין ואני מלצרית.
״בסדר אני הולכת״
וראיתי בשולחן שאני ממלצרת שלוש בנים שנראים טוב
אני לא אשקר שאחד מהם קצת הלחיץ אותי הוא לא מוריד ממני את העיינים
״היי מה תרצו להזמין״ אמרתי
״שלום אנחנו רוצים רוצים אחד פסטה עגבניות
ועוד שתי פיצות עם פטריות ופפרוני״ הלקוח אמר
״אוקיי תכף יגיע משהו לשתות?״
״כן 3 בירות״ החתיך אמר
״אוקיי״
חזרתי להביא להם את השתייה שהם הזמינו בנתיים עד שהאוכל יהיה מוכן ואז ראיתי את לוטם שהיא החברה הכי טובה שלי היא עובדת איתי ביחד היא התחילה רק השנה אבל היא מעולה בזה
״היי יפה שליייי״ אמרתי
״חיים שלי היי״ היא אמרה
״וואי תראי את הבנים בשולחן שלוש״ אמרה עדי
״כן חחח אני ממלצרת אותם עכשיו חמודים דווקא״ אמרתי
״יואו מגניבב״
״יאללה ביי הלכתי״ אמרתי
״שלום הנה השתייה שלכם וכוסות האוכל עוד מעט מוכן״ אמרתי לבנים
הם אמרו לי תודה והלכתי לחכות עד שההזמנה תהיה מוכנה
ההזמנה הייתה מוכנה ולקחתי אותה במגש
שמתי את הפיצות לשתי הבנים שרצו בצלחת והתחילו לאכול
ואת הפסטה באתי להרים אותה מהמגש אבל......
היא נשפכה לי על השיער והבגדים של מי שהזמין אותה
״מה נראלך שאת עושה חתיכת מפגרת״ הוא התעצבן וצעק
הייתי בשוק וכך גם הוא וכולם
״אני כל כך מצטערת לא התווכנתי״ עוד שנייה בכיתי
״לא מעניין אותי!״ הוא צעק
״באמת סליחה נפל לי מהיד״
״אני אדאג שיעיפו אותך מהמסעדה הזאת״ הוא אמר
״מה לא מצטערת״ אמרתי
״תביאו לי מלצר אחר בבקשה״ הוא אמר
״לוטם לכי בבקשה לשם תקראי לה״ המנהל אמר
אוקיי היא אמרה
״קים אני ממש מצטערת המנהל רוצה אותך לשיחה אני אחליף אותך״
״אוקיי אני הולכת תודה״
״היי המנהל קראת לי?״
״כן קים אני מצטער אבל אני חייב להחליף אותך את לא מתפקדת כמו שצריך״
״מה למה אני חייבת את העבודה הזאתי״ אמרתי
״אני מצטער אבל אין לי שום ברירה״ אמר
״בסדר לפה אני לא חוזרת בחיים״
יצאתי מהמסעדה בריצה שכולם ‏מסתכלים ‏עליי כולל שלושת הבנים
אני פשוט לא מאמינה שזה קורא לי הוא אשכרה העיף אותי מהעבודה היחידה שיש לי.
אז חזרתי לבית שלי שהוא דיי רחוק מהמסעדה
״לואי ליאם אתם פה?״
״כן אנחנו בסלון״ ענה לי לואי
״היי מה קורה״ שאלתי
״הכל טוב מה קרה את ככה?״ ליאם שאל
״אממ אני שפכתי אוכל על לקוח והעיפו אותי משם״ אמרתי מבואסת
״את רצינית איך עשית את זה״ לואי התפקע מצחוק
״היי זה לא מצחיק״ התחלתי לצחוק גם כן
״אתם לא נורמלים״ ליאם אמר וגם כן צחק
״טוב תקשיבי חברים שלנו יבואו עוד שעה שעתיים אז תישארי בחדר״ לואי אמר
״מההה לא אני לא נשארת בחדר זה הבית שלי״ אמרתי בכעס
״טוב בסדר אבל תתלבשי נורמלי לא חושפני״ ליאם אמר
וואי הם אחים כאלה דאגנים שזה מעצבן אותי
״בסדר בסדר וואי״
כעבור שעתיים:
שמעתי דפיקות בדלת וצעקתי לליאם ולואי שיבואו לפתוח אבל כרגיל אני קמתי לפתוח
ופתאום ראיתי את
הבן אדם מהמסעדה