פרק 13

732 53 29
                                    

אזהרה יש תוכן שיכול להיות רגיש לאנשים מסוימים

נ.מ. לואי:

אחרי שהארי נרדם הרגשתי את הצמיד על החזה שלי וזה הציק לי, מאוד. אני בטוח שזה לא ישנה לו אם אני יוריד את זה, הוא גם ככה ישן והוא יוכל להחזיר את זה שהוא יתעורר. הרמתי את היד שלו זהיר לא להעיר אותו והורדתי את הצמיד מה שראיתי גרם לדם שלי לרתוח.

ראיתי את כל הצלקות שהיו לו על היד וידעתי בדיוק ממזה הרגשתי את עצמי נהיה כועס יותר ויותר ואז הסתכלתי על הארי שישן על החזה שלי ונראה שליו מתמיד מה שהרגיע אותי טיפה. החלטתי שאני יתעסק עם זה שהוא יתעורר אבל כדאי לו שהצלקות האלו ישנות ושהוא לא עושה את זה פה כי עם כן הוא עומד להצטער, קמתי עם הארי בידיים שלי הוא קצת זז אבל הוא לא התעורר הנחתי אותו על המיטה ונשכבתי מאחוריו לא לפני שקשרתי את החגורה לקולר ונעלתי אותה עצמתי את העיניים שלי ונרדמתי לא רגוע בכלל רק מהידיעה שהוא פגוע בדרך כלשהיא.

נ.מ. הארי:

פתחתי את העיניים וראיתי שאני בחדר של לואי והיד שלו על המותן שלי, ניסיתי להתיישב אבל האחיזה שלו רק התחזקה מה שהראה לי שהוא לא היה מרוצה יותר מדי מהפעולה נשארתי לשכב באותה תנוחה אבל אחרי כמה דקות ממש הייתי צריך ללכת לשירותים, אחרי עוד כמה דקות של מלחמה של מלחמה הצלחתי לצאת מהאחיזה של לואי בלי להעיר אותו והתחלתי ללכת לשירותים לא הצלחתי אפילו להגיע קרוב לדלת לפני שנמשכתי חזרה למיטה מהצוואר הסתובבתי וראיתי את החגורה המטומטמת שלא התגעגעתי אליה אפילו לא קצת המשכתי לשבת על המיטה מחכה שלואי יתעורר אבל זה לא ניראה כאילו הוא אפילו מתכוון להתעורר בזמן הקרוב ישבתי שם במשך חצי שעה וממש אבל ממש הייתי צריך ללכת לשירותים אחרי עוד כמה דקות החלטתי להעיר את לואי אפילו שאני קצת מפחד מהתגובה שלו אבל אני ממש צריך ללכת התחלתי להזיז אותו קצת "לואי" אמרי בקול חלש הוא פתח את העיניים שלו והסתכל עליי "מה? מה השעה?" הוא שאל והיה אפשר לראות שהוא עדיין חצי ישן הסתכלתי על השעון שעל השידה ואז ראיתי שהצמיד שלי שם אבל מה שמוזר זה שאני לא זוכר שהורדתי אותו "הארי?" לואי אמר קוטע את המחשבות שלי "אה אממ שתיים עשרה" אמרתי "למה הערת אותי?" הוא שאל "כי אני ממש צריך ללכת לשירותים ואני קצת לא יכול" אמרתי מצביע על החגורה שמחברת אותי למיטה "אוו אה כן" הוא אמר והוציא את המפתח למנעול שנמצא על החגורה הוא שיחרר אותי והוביל אותי לשירותים הוא נכנס ביחד איתי מה שהיה ניראה לי מוזר כי הוא בדרך כלל נותן לי ללכת לבד בכל הזמן הזה הצלחתי להסתיר את הצלקות שנמצאות על היד שלי אבל אני לא בטוח עוד כמה זמן אני יצליח לעשות את זה בלי הצמיד "ל-לואי?" שום תשובה "לואי?" אמרתי יותר חזק עדיין שום תשובה נאנחתי וחיכיתי כמה שניות עד שלבסוף אמרתי "ד-דאדי?" אמרתי "כן בייב" "א-אתה יכול בבקשה לצאת?" ביקשתי מקווה שהוא יקשיב "למה?" הוא שאל "כי אני פשוט לא רוצה לעשות את זה מולך" אמרתי את האמת זה מביך אבל גם בגלל הצלקות "אל תדאג כבר ראיתי הכל" הוא אמר וזה היה נשמע כאילו הוא כעס אבל הוא לא היה ניראה כאילו הוא כועס מה שבלבל אותי נורא "א-אני יודע אני פשוט" נעצרתי נאנח ולא יודע מה לעשות איתו כבר "בבקשה" אמרתי בקול הכי תמים ומתחנן שיש לי "לא הארי תעשה את זה באלי לחזור למיטה כבר" הוא אמר בלי שום רגש "אתה יכול לפחות להסתובב אז?" שאלתי והוא הסתובב אחרי שסיימתי לעשות הכל הלכנו חזרה לחדר שינה אבל הוא פשוט עמד מול המיטה כמו פסל מה שלא הבנתי למה "על הברכיים מול המיטה עכשיו" הוא אמר בכמעט צעקה מתוך פחד עשיתי בדיוק את מה שהוא רוצה, אחרי שהגעתי לתנוחה שהוא רצה הרגשתי את היד שלו נכנסת לשיער שלי ואז הוא דחף את הראש שלי למיטה ככה שהפרצוף שלי היה על המזרן. לפני שהבנתי אפילו מה קורה הוא תפס את שתי הידיים שלי וקשר אותן מאחורי הגב שלי, ואז המשיך לקשור את שתי הרגליים שלי ביחד הרגשתי את היד שלו עוזבת לי את השיער והתחלתי להרים את הראש "אם אתה יודע מה טוב בשבילך אני הייתי במקומך משאיר את הראש איפה ששמתי אותו" שמעתי את לואי אומר באוזן שלי ומיד החזרתי את הראש אני לא יודע למה אבל משהו בקול שלו הפחיד אותי "עכשיו הארי אתה בטח שואל את עצמך למה אני עושה את זה" תוך כדי שהוא דיבר הוא הלך מאחוריי ככה שגם אם הוא יעשה משהו לא יהיה לי דרך לעצור אותו לא כאילו הייתה לי לפני אבל אתם יודעים. "אז זו הסיבה אתמול שנרדמת הצמיד שלך הציק לי. מאוד. אז החלטתי להוריד לך אותו כי לא חשבתי שיהיה לך אכפת וגם הנחתי שפשוט יהיה לך יותר נוח. אתה יודע מה ראיתי שהורדתי את הצמיד?" הוא המשיך הנחתי שהוא לא באמת מתכוון שאני יענה לו על מה ששאל אז פשוט נשארתי בשקט מפחד מהעונש שאני עומד לקבל כי הוא כנראה יכאב יותר מכל אחד אחר שהיה לי, לפחות לפי איך שהטון דיבור של לואי נשמע. אחרי כמה שניות של שקט הרגשתי משיכה חזקה בשיער שלי מה שגרם לי להרים את הראש "שאלתי" והוא התחיל להטיח מכות על התחת שלי "אתה" מכה "יודע" מכה "מה" מכה "ראיתי" מכה "שהורדתי" מכה "את" מכה "הצמיד" מכה "הזה" מכה "מהיד" מכה "שלך" מכה.

אחרי זה כבר בכיתי כמו ילד קטן אבל אתם לא יכולים להאשים אותי אין לי שום דבר שירכך את הפגיעה ויש לו שרירים חזקים ביד "א-אני ל-לא יודע" אמרתי משקר "אז אני יאמר לך מה ראיתי" הוא אמר וחזר למתכונת הישנה

"אני ראיתי שאתה מנסה לקחת את הדבר שהכי חשוב לי ולהרוס אותו" הוא עצר (ה.כ. תדמיינו שאחרי כל מילה הוא הביא לו מכה) "אבל אתה יודע משהו הארי" הוא המשיך מתקרב לאוזן שלי בזמן שהיד שלו עדיין בשיער שלי "אני לא עומד לתת לך" הוא סיים ושיחרר לי את הרגליים והידיים הוא הקים אותי מהמיטה ומשך אותי מהיד לארון שבחדר "אל תזוז" הוא אמר משחרר לי את היד והולך לארון הוא חזר עם סט בגדים ומשהו מאחוריי הגב שלו.

הוא הביא לי את הבגדים שהיו מכנסי ג'ינס קצרים עם קצת קרעים וגופיית בטן לבנה החלפתי לבגדים האלו מולו כי פחדתי לזוז אחרי שהחלפתי הוא התקרב אליי "תעצום את העיניים" הוא אמר וזה מה שעשיתי אחרי כמה שניות שמעתי מתכת ואז הרגשתי משהו על הידיים שלי ואז הרשתי אותו נותן לכל אחת מהן נשיקה "אתה יכול לפתוח" פתחתי את העיניים והסתכלתי למטה (ה.כ. תתכוננו לתיאור נוראי אז פשוט תזרמו איתי על זה) ראיתי שני אזיקים אבל הם לא היו מהמתכת הרגילים הם היו בצבע חום והם היו מבד רך ככה שהם לא הכאיבו לו בניהם הייתה שרשת יחסית ארוכה הסתכלתי חזרה לפנים של לואי היה לו חיוך על הפנים כאילו הוא לא הרביץ לי מלפני כמה דקות.

נ.מ. לואי:

אחרי כמה דקות שהארי הסתכל על האזיקים הוא הסתכל חזרה אליי עם פרצוף מבולבל טיפה אז הסברתי "האזיקים האלה עם בשביל שלא תוכל לפגוע בעצמך אתה לא תוכל להוריד אותם לא משנה מה תנסה ועם כן תצליח אני אדע על זה יש בהם שביבים שהם גם ייתנו לי לדעת איפה אתה בבית וגם אני יכול לראות מה אתה עושה, אלו אזיקים כאלו כי אני גם לא רוצה שזה יכאב לך וגם אני רוצה לתת לעור שלך להחלים. עכשיו השרשרת היא יחסית ארוכה ככה שלא אמור להיות לך בעיה עם לעשות דברים בסיסיים עכשיו בוא נרד למטה ונכין ארוחת בוקר ואולי אחר כך נוכל לראות סרט או משהו כזה" אמרתי שמח מהפתרון היעיל שמצאתי לבעיה הנוראית הזאת הארי רק הנהן ואז לקחתי את היד שלו וירדנו למטה.

אחריי שגמרנו לאכול התיישבנו על הספה ומשכתי את הארי ככה שהוא יושב עליי נזהרתי על המקום שהכאבתי לו, אני שונא לעשות את זה אבל אני יודע שזה הדבר היחידי שהוא באמת לומד ממנו שאר היום הלך בסדר ובאותו לילה הלכתי לישון עם ראש שקט יודע שהדבר שהכי חשוב לי שוכב לידי בטוח ובלי שום דרך להיפגע. 

.Obsession//L.SWhere stories live. Discover now