ג'אנגקוק: אתה לא פוחד ממני? ג'ימין: למה לי לפחד ממני? ג'אנגקוק: כי אני לא כמו כולם
К сожалению, это изображение не соответствует нашим правилам. Чтобы продолжить публикацию, пожалуйста, удалите изображение или загрузите другое.
ג'ימין: אז מה? זה אפילו טוב להיות לא כמו כולם. אתה לא צריך להיות כמו כולם. ג'אנגקוק: אוקיי, תודה. ג'ימין: אתה לא צריך להודות, באמת, הכל מהלב...
הם יצאו והלכו לכיתות שלהם...
《אחרי כמה ימים》
ג'ימין בא לכיתה והתיישב במקומו ליד חבריו. הם דיברו ביניהם על כל מיני דברים כמו תמיד כרגיל, עד שג'אנגקוק לא ניכנס לכיתה והתיישב ליד ג'ימין בשקט, בלי להגיד מילה.
ג'ימין: מה...... מה אתה עושה? ג'אנגקוק: יושב יונגי: אנחנו פה מדברים הוסוק: כן נכון ג'אנגקוק: אה, נכון, שכחתי לבקש אישור. אפשר להצטרף לשיחה או.... מה שזה לא יהיה? ג'ימין: ממתי אתה ככה? רק על תגיד לי שהמורה שלח אותך לפה כדאי שתימצא לך חברים או משהו, נכון? ג'אנגקוק: אתה יותר חכם ממה שציפיתי. כן, זה נכון. ג'ימין: הבנתי... טוב... אתה יכול...
הם המשיכו לדבר אבל ג'אנגקוק רק הקשיב להם וכל הזמן הסתכל על ג'ימין. באיזה שהוא שלב ג'ימין שם לב לזה והסתכל עליו. הוא ראה שג'אנגקוק פשוט מסתכל עליו, בטח הוא חושב על כל מיני דברים או משהו וג'ימין פשוט חייך לו קצת. באותו הרגע כשג'ימין חייך, ג'אנגקוק הסתכל לצד והמשיך לשבת בשקט ולהקשיב לשיחות שלהם.
