זה לא הצליח, מה שהערכתי באמת. בארוחת הצהריים שעברה רגיל עדיין עזבנו והלכנו לרשת מזון מהיר הסמוך לבית ספר.
"אני לא רעב," מלמלתי כששאלו מה אני רוצה. לא רציתי שהם יוציאו עליי את כספם.
"לואי, תזמין משהו," הארי דרש ברכות.
"לא הבאתי כסף," הסברתי, אבל שניהם פשוט העיפו בי מבט. "אני לא רוצה שתוציאו עליי כסף."
"חבל. מה אתה רוצה?" הארי התעקש. "וזה ממש יכול להיות כל דבר."
"צ'יזבורגר וסודה." הם היו הדבר הזול ביותר בתפריט. הארי נאנח ועצם את עיניו.
ירדנו מהמכונית ונכנסנו פנימה, הארי ונייל ניגשו לדלפק להזמין בזמן שהתיישבתי ליד שולחן. לקחנו את זה ללכת, למקרה שנצטרך לחזור לבית הספר.
הם חזרו כמה דקות לאחר מכן, ניל הניח מולי שייק בטעם וניל. "לא רציתי-"
"כולנו קיבלנו אותם, שקט," אמר הארי ובעט ברגלי קלות תוך כדי שהתיישב מולי.
נאנחתי, לקחתי את השייק ולגמתי ממנו. נתתי לעצמי לחייך כשהגלידה מצפה את לשוני. עבר זמן מאז שאכלתי גלידה או מזון מהיר.
נייל דפק על השולחן כמה פעמים, שהבטתי בידיים שלו תוך כדי שעשה את זה. "תיהיה כנה איתנו, בבקשה," הוא אמר.
"לגבי מה?"
"הכל בסדר בבית שלך? דוד שלך לא פוגע בך, הוא לא מרחיק אותך מאף אחד?"
נשכתי את שפתיי והנדתי בראשי. "לא, הוא לא."
"בסדר," נייל אמר והוריד את הנושא מדי פעם, מה שהפתיע אותי. יכולתי לדעת שהוא לא מרוצה מהתשובה בדרך שבה נמנע מלהביט בי.
העפתי מבט בהארי והיה לו מבט מודאג על פניו. הוא לחץ את רגלו על כף רגלי ומצאתי את זה מרגיע באופן מוזר. "אני יודע שאתם מודאגים, אבל אני בסדר."
"אבל אתה מבין למה אנחנו לא חושבים שאתה בסדר?" הארי שאל בשקט. "אתה נעלם שבוע רצוף בלי להגיד כלום, אפילו לא מתקשר לבית הספר."
"אני יודע, וכל מה שהיה לפני זה לא עזר," הודיתי. "דוד שלי ואני פשוט היינו צריכים להתאפס. זה קורה מדי פעם. אנחנו מגיעים לנקודה לא טובה. ואז זה נרגע". לקחתי עוד לגימה מהשייק ועצמתי את עיניי.
קיוויתי שהשיחה נגמרה. אם לא, לא היה לי מושג מה באמת הייתי עושה. אולי עם בית הספר, אני אקבל ממנו את ההפסקה שאני צריך כדי לשמור על עצמי יציב.
הם עמדו כשההזמנה הייתה מוכנה. הם תפסו את שקיות האוכל והלכנו למכונית. הארי ישב איתי מאחור בזמן שנייל נסע. הארי הושיט לי המבורגר. פתחתי את העטיפה ונשכתי בו, לקחתי את זמני באכילה למרות שרק רציתי לאכול אותו בבת אחת.
חזרנו לבית הספר עם זמן פנוי אז הלכנו וישבנו ליד קבוצת השולחנות שהיו בחוץ. הם נתנו לי צ'יפס ועוד המבורגר ואני גלגלתי עיניים. "תודה חבר'ה."
"אתה שווה יותר מהמבורגר שעולה דולר, לואי," התלוצץ הארי. חייכתי כשההמבורגר מכסה את חיוכי כשהבטתי בהארי.
_____
מה אתה חושבות שיקרה???
איך עובר עליכן היום? (מקווה שטוב)
תצביעו ותגיבו זה בדיוק שנייה וזה עוזר לי מלא אז מה אכפת לכן.
*: (:
YOU ARE READING
Lies {L.S } מתורגם
Romance*גמור* הילדות של לואי הייתה כל דבר חוץ מנורמלית. ההורים שלו והמשפחה שלו מתו מתאונת דרכים כשהוא היה בן שש, הוא מבודד את עצמו מאנשים, והוא משקר, הרבה. לא שהוא מתכוון לשקר, אלו שקרים שהוא מאכיל את עצמו מאז שדוד שלו לקח אותו לאחר התאונה. הבן אדם היחיד...
