הנשיקה התת ימית הכי טובה אי פעם!

 ויתור זכויות לריק ריירדן. אז, למי שלא יודע, אתמול פרסי חגג יום הולדת! וגם לו ולאנבת' היה יום שנה! אז זו מחווה קטנה לזוג היפה בעולם. שיניתי את הסוף של הספר החמישי! תהנו!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הקרב נגמר. פצועים טופלו. החצויים חזרו למחנה. החיים חזרו למסלולם, עד לפעם הבאה.

אנבת' ישבה על הדשא הירוק וצפתה בגלים הזעירים של האגם. קצוות שיער בלונדינית רפרפה על לחיה.

היא פרשה את ידה לאחור ונשענה עליהן, מבטה עדיין משוטט לו בין תנודות האגם.

"יום קשה?" שאל קול מאחוריה. אנבת' אפילו לא טרחה להסתובב. היא תזהה את הקול הזה בכל מקום.

"אין לך מושג עד כמה." תאליה גרייס התיישבה לצידה בשיכול רגליים. היא לא דיברה, תאליה הייתה אומרת דברים רק שצריך, וכרגע, לא היה. גיחוך חמק מפיה. לראשונה מזה שעות ארוכות אנבת' הסירה את מבטה מהאופק, והסתכלה על פניה, היא לא החזירה לה מבט.

"מה?" אנבת' שאלה. הגיחוך, שכעת כבר היה צחוק, התגבר. היא לא הבינה מה היא רוצה ממנה.

תאליה כרכה את ידה סביבה, אולי זה לא נראה תמיד, אבל השתיים היו קרובות מאוד. "מתי את מתכוונת לעשות עם זה משהו?" היא שאלה אותה. "עם מה?" תאליה עיוותה את פניה, צחוקה התגבר והתגבר.

"עם סיפור אהבה הקטן שלך!" אנבת' הביטה בה המומה ולא מבינה. "אוי, באמת. אל תיראי כלכך תמימה!"

"טוב, אני רואה שזה הקרב ששבר אותך סופית. חכי רגע- אני אלך לקרוא לכירון.." אנבת' הסתכלה עליה במבט דואג. כמובן, היא ידעה על מה היא מדברת. אבל היא לא התכוונה להפסיק להכחיש זאת.

"פרסי! אנבת', את לגמרי מאוהבת בפרסי. והוא בך!" סומק שטף את כל פניה.

"מה? לא אני לא!" היא קראה במחאה. "תני לי להסביר לך משהו," תאליה אמרה וירקה את המסטיק שלה על היד.

"בהתאהבות יש כמה שלבים; טוב, התאהבות עצמה. ההגעה של המודעות העצמית. המניעה. הקליטה שהמניעה לא תגיע לעולם. הכחשה, ופעולה. מה שאומר, שאת שלב אחד לפני הפעולה, ו-וואו. את נמצאת בשלב הזה יותר מידי זמן." אנבת' הסתכלה עליה בהלם. לתאליה זה לא הפריע, היא המשיכה לדבר

"בחייך אחותי, זה היום הולדת שלו היום! זה הזמן המושלם לעשות את הצעד!" תאליה הביטה בה בציפייה.

"נו? נו?"

עברה של דקה של שתיקה. שתי דקות של שתיקה. שלוש. חמש. שבע.

ובסוף, הדבר היחיד שהיא הצליחה לומר, היה: "אני עד כדי כך שקופה?"

תאליה הינהנה. "כע. מאוד,מאוד שקופה. גם הוא. כאילו- וואו." היא בהתה בחלל. היא נשארה ככה לכמה דקות, אז זימרה בקול "טוב, אז מה את הולכת להגיד?"