לפני שאתם קוראים את הפאנפיק, יהיו פה הרבה קטעים של פגיעה עצמית, אז אם לא מתאים לכם אל תקראו❤️
נ.מ: הארי
"דודה פטוניה? דוד ורנון? דאדלי? אני צריך לספר לכם משהו..." אמרתי להם.
"כן, הארי, מה קרה?" שאלה דודה פטוניה.
"אני הומו..." לא ציפיתי לתגובה כזאת...
"אתה מה?!" צרח ורנון.
"מגעיל!!! אתה מגעיל!!!" צרח דאדלי ועלה לחדרו.
"היית צריך למות יחד עם ההורים שלך בתאונת דרכים הזאת" אמרה פטוניה.
"בוא, אתה ישן פה" ורנון תפס אותי להכניס אותי לארון שיש מתחת למדרגות.
"לא! מה עשיתי?!" צעקתי מנסה לפתוח את הדלת, אך הוא נעל אותה.
"טינופת!" צרח דאדלי וקפץ על המדרגות כדי להציק.
ביום שלמחרת הלכתי לבית ספר ומסתבר שדאדלי סיפר לכולם והשמועה כבר התפשטה, כולם יודעים וכולם שונאים אותי.
חזרתי הביתה אחרי שהאחות שיחררה אותי. כל הגוף שלי מלא בחבלות ושברו לי את המשקפיים. כך שאני בקושי רואה.
אף אחד לא בבית. לקחתי סכין חדה מהמטבח והלכתי לכיוון הארון שמתחת למדרגות.
הפשלתי את שרוולי והחזקתי את הסכין ביד רועדת.
אין לי סיבה לחיות, כולם שונאים אותי. דודה פטוניה צדקה הייתי צריך למות ביחד עם ההורים שלי בתאונת דרכים הזאת.
העברתי את הסכין על ידי ודם החל לזרום ולטפטף על הרצפה. דמעות הציפו את עייני וכאב חד עבר לי ביד.
אחרי שעשיתי 7 חתכים עמוקים הסתרתי את הסכין במגירה והחזרתי את שרוולי למקום.
עייפות נפלה עליי ושקעתי בשינה מלאת סיוטים.
"קום! צריך להכין אוכל!" התעוררתי מהצעקות של ורנון.
שמתי את המשקפיים השבורות שלי והלכתי להכין אוכל.
"מה זה על היד שלך?" שאל דאדלי והרים לי את היד.
"ילדים מהבית ספר" אמרתי ומשכתי את ידי בחזרה.
"מגיע לך" אמר דאדלי.
"לא, אתה אוכל את זה" פטוניה נתנה לי צלחת מפלסטיק עם ירקות.
לקחתי את זה וחזרתי לארון שמתחת למדרגות.
לא הייתי רעב, לקחתי ספר והתחלתי לקרוא.
~~~~~~~~
וואו. פרק ראשון. קשוח... מה אומרים?
אני ו lilypotter67 החלטנו לכתוב עוד פאנפיק דרארי, כי למה לא בעצם?
עד הפרק הבא תהיו חתלתולים ונתראה ביי
YOU ARE READING
THE PAIN OF LOVE - דרארי
Adventure*הושלם* טריגר-פגיעה עצמית עמדתי על קצה הגג, הגיע הזמן לשים לזה סוף. הנפתי רגל אחת באוויר אך הרגשתי יד מושכת אותי אחורה. "מה אתה עושה?!" רק בהיתי בו. למה הוא עצר אותי? אין לו סיבה לעצור אותי,כולם שונאים אותי. להארי אין כלום בעולם הזה, כולם שונאים א...
