פרק 9

307 26 6
                                    

נ.מ לונה
היום יש משחק קוודיץ'. אני וג'יני נרדמנו על הספה בחדר המועדון של גריפינדור. הערתי אותה בעדינות והיא עלתה לחדרה להחליף בגדים. לפני שנכנסו לאולם הגדול עברנו בחדר המועדון שלי כדי שאני גם אוכל להחליף בגדים.
נכנסו לאולם הגדול והתפצלנו לשולחנות השונים.

כולם הלכו לתפוס מקומות במגרש הקוודיץ'. הלכתי לכיוון המלתחות של גריפינדור,ג'יני בדיוק סיימה להתלבש במדים שלה. וואו היא סקסית ברמות. מה- לונה מה יש לך אנחנו רק בנות 14.
התקדמתי לעברה,הנחתי נשיקה קטנה על שפתייה. היא חייכה חיוך קטן. "בהצלחה,אתם תנצחו"
"תודה." היא אמרה בחיוך וחיבקה אותי
יצאתי מהמלתחות כדי לתפוס מקום ישיבה.

המשחק נגמר. גריפינדור ניצחו! רצתי לג'יני וקפצתי עלייה בחיבוק. "אמרתי לך שאתם תנצחו" אמרתי בחיוך
היא נישקה אותי נשיקה קטנה וחייכה.
שמענו צעקות וראינו את ג'ורג והארי מרביצים לדראקו. למה הם מרביצים לבן דוד שלי?!
אני וג'יני רצנו לכיוון ג'ורג והארי והרחקנו אותם ממנו.
"מה קרה לכם?!" ג'יני צעקה
"הוא קילל את אמא ואת אמא של הארי" (אני לא בדיוק זוכרת מה קרה אל תשפטו אותי לא קראתי את הספר החמישי מלא זמן. ה.כ) ג'ורג אמר מתנשף
הלכתי לכיוון דראקו, "אתה בסדר?" שאלתי
"עזבי אותי מוזרה." הוא אמר בכעס. הסתכלתי עליו במבט פגוע, הוא תמיד היה נחמד אליי מה קרה לו פתאום?
התרחקתי ממנו ודמעות מילאו את עייני.
רצתי לכיוון הטירה נעצרת בגשר. התחלתי לבכות,גופי רעד מהקור. הרגשתי גוף נצמד אליי, קפצתי מבהלה אך הבנתי שזאת ג'יני.
"הי.. מה קרה? למה את בוכה?" היא שאלה בקול חלש.
היא סובבה אותי אליה. התנפלתי עלייה בחיבוק ובכיתי על כתפה. היא ליטפה את גבי באיטיות וידה השנייה משחקת בשיערי.
התנתקתי מהחיבוק מסתכלת על פנייה. עייני בטח נפוחות ואדומות מדמעות. היא התקרבה אליי ונישקה אותי נשיקה איטית. הנשיקה התעמקה, היא החדירה את לשונה לפי ושיחקה עם לשוני. התנתקנו מחוסר אוויר,הסתכלנו אחת על השנייה בזמן ששנינו מתנשפות.
"עכשיו את יכולה לספר לי למה את בכית?" היא שאלה בקול שקט מזיזה חלקת שיער מפניי.
"ד-דראקו קרא לי מוזרה" אמרתי בקול חנוק מדמעות.
"למה את בכלל מתייחסת למה שהוא אומר? הוא סתם ילד מעצבן ומפונק שלא מבין כלום מהחיים שלו." היא אמרה עם חיוך קטן.
צחקקתי והשפלתי את ראשי. "הוא בן דוד שלי. הוא תמיד התנהג אליי נחמד,אני לא יודעת מה קרה לו פתאום." אמרתי בקול חלש.
היא הסתכלה עליי במבט המום.
היא הרימה את ראשי באיטיות מהסנטר.
"אני אומר לך את זה שוב, הוא ילד מעצבן מפונק שלא מבין כלום מהחיים שלו. את ממש לא מוזרה,את הילדה הכי מגניבה שהכרתי בחיים שלי."
"באמת?" שאלתי בחיוך
"באמת." היא אמרה עם חיוך גדול.
התנפלתי עלייה בנשיקה אגרסיבית. ידיי על צווארה וידיה על מותניי. הלשונות שלנו הסתבכו ביחד והרגשתי מחוסרת אוויר. התנתקתי ממנה בחוסר רצון וחיבקתי אותה חיבוק גדול. לא היה לי אכפת שהיא מזיעה,רציתי אותה כמה שיותר קרוב אליי.
נ.מ ג'יני
אני רוצה אותה כל כך. אני רוצה שנהיה קרובות אחת לשנייה בכל דרך אפשרית.
אבל אנחנו רק בנות 14..
אוח שילך להזדיין גיל 14. אני רוצה לאבד את הבתולים שלי עם לונה. אבל אני אחכה. אני אחכה עד שהיא תהיה מוכנה.
שכבנו על הספה בחדר המועדון. הרמיוני כרגיל שקועה בספר,פרד וג'ורג מתכננים דברים לחנות שהם עומדים לפתוח,רון בחדר כמובן. כי הוא לא יסתובב עם מגעילים שכמותנו והארי שוכב על הברכיים של הרמיוני ישן.
"ג'ין..." לונה לחשה באוזני.
"אני רוצה אותך כל כך.. את יודעת, את כל כך סקסית במדי קוודיץ'." היא לחשה בקול מגרה.
גופי התמלא צמרמורת. "באמת?" שאלתי בפליאה. חשבתי היא רוצה לחכות...
"כן, באמת.."
קמנו מהספה הולכות לכיוון היציאה אך פרד עצר אותנו.
"לאן אתן הולכות?"
"א-אנחנו הולכות לנשום אוויר." אמרתי בלחץ.
"בסדר, תהנו." הוא קרץ לי וחזר לדבר עם ג'ורג.
יצאנו מהר מחדר המועדון לכיוון חדר הנחיצות. ידינו משולבות וחיוך מרוח על פנינו.

הירח שלי Where stories live. Discover now