Best friend or not - L.S

פרק 19

"Life is what happened to us at the time when we are busy on planning other plans"
- John Lennon

————————

״לא! נייל תמשוך את החלק הזה באוהל ואז זה יסתדר!״ קרא הארי מהצד השני של האוהל.
הם היו באמצע לסדר את המקום כדי שיוכלו לישון מתחת לכיפת השמים ביומיים הקרובים ,הבעיה היא שזה לא עבד כל כך כמו שחשבו. נייל והארי הכריזו שהם לא צריכים הוראות כדי לארגן אוהל , הם יכולים יותר מזה. אחרי שהארי הסתבך מעט בבניית האוהל נייל בא לעזור לו ,דבר שלא בידיוק הלך בקלות כמו שחשבו.
״אני מנסה זה לא-״ נייל ניסה לענות להארי אך לפני שהספיק הוא נפל מהתיק של זאין שהיה זרוק באמצע הדרך.
״או לא נייל״ קרא הארי וקפץ מעל האוהל שלא רצה להבנות בצורה הנוחה אל נייל ששכב על האדמה וסימן אדום מעט נוסף על בירכו,״אתה בסדר?״
״כן נראלי״ ענה נייל וניסה לעמוד בעזרת הארי , כשנעמד לבסוף הוא הנהן אל הארי ואמר שהרגל שלו מעט כואבת אך היא תיהיה בסדר.
״נראה שליאם דווקא מסתדר טוב״ אמר לואי ,הוא לקח את המצלמה של הארי וצילם תמונות של הבנים, הוא הסתכל על הארי ונייל שניסו במשך השעה האחרונה להקים את האוהל המסכן. הארי ונייל הפנו את ראשם אל ליאם שהאוהל שלו עמד איתן ובצורה שנראה שלא לקח לו הרבה זמן. ליאם רק עמד ליד האוהל במבט מבולבל, הוא לא הבין למה לוקח להם כל כך הרבה זמן לבנות את האוהל שלהם. הוא לעומתם כן השתמש בהוראות.
הארי ונייל נאנחו בקולות רמים ופנו אל ליאם בבקשות תחינה שיעזור להם, ליאם רק צחק והלך אל האוהל שלהם. שתוך כמה דקות אחדות כבר עמד בידיוק כמו האוהל של ליאם.
זאין בנתיים אסף עצים למדורה בזמן שדיבר עם אפריל באוזנייה שהייתה מחוברת אל הפלאפון שנח בכיסו.
״אז עד מתי תיהיה שם?״ שאלה אותו, הם לא בידיוק סיכמו מה הם כעת, אך זה היה נראה שהם בזוגיות לכל דבר.
״היום יום שני אז עד יום רביעי בצהריים כזה כבר נצא מפה לדעתי״ ענה את מה שסיכמו הבנים עוד לפני .
״האמת? אני מתגעגעת אליך״ דיברה בשקט כאילו התביישה במה שאמרה.
״אבל ראית אותי לפני כמה שעות״ חייך אל האוויר בזמן שחשב עליה. למרות מה שאמר הוא ידע שגם הוא התגעגע אליה, אך לא רצה להודות בכך עדיין.
״אז מה? זה לא סוטר״ אפריל אמרה ולא הצליחה להוריד את החיוך משפתיה .
״צודקת, גם אני אליך״ הודה לבסוף.
אפריל רק צחקה מבעד לפלאפון ולא ענתה הפעם.
הם המשיכו לדבר על דברים רנדומליים עד שנייל קרא שאפריל עוד לא הבת זוג של זאין וכבר היא גונבת להם אותו ,אז זאין רק חייך אל הבלונדיני אמר כמה מילות פרידה אל אפריל ששלחה נשיקה דרך הפלאפון וניתק .
״אני בא ,חופר״ אמר זאין לנייל, שלא הפסיק להציק לו על שהם קופאים מקור (מה שכמובן לא היה נכון עדיין) ושיבוא כבר.
לואי ישב על הכיסא המתקפל שהביא ליאם והסתכל על שאר הבנים עובדים. זו הייתה הדרך של לואי ,הוא פקח עליהם עיניים לראות שהם כולם עובדים בזמן שהוא ישב רגל על רגל עם חיוך ממזרי.
״טומו מה אתה עושה?״ שאל ליאם כשראה את לואי יושב בזמן שכולם עובדים, זאין הוא זה שמצא אז ללואי את השם הזה, הוא התאים לו בול להגדרתו של זאין.
״אני בודק שכולם עובדים ולא נחים, אנחנו צריכים לעבוד! קדימה ליאם צ׳אפ׳! צ׳אפ!״ מחה בידיו לואי במבט נוזף על כך שליאם לא עושה כלום.
״קדימה טומו,אתה לא יכול לברוח מזה, קום!״ ענה ליאם בגילגול עיניים ומשך את לואי לעמידה וכמובן שלואי תקע בו מבט נוזף והלך אל הארי, לראות אולי הוא צריך עזרה.
״האז! אתה צריך עזרה?״ שאל כשהארי היה עם הגב אליו , הארי הסתובב וחייך אל לואי.
״האמת שכן ,אני מנסה להרים את העץ הזה אבל צריך עזרה של כל הבנים״ הסביר והצביע על גזע גדול של עץ , לואי קרא לבנים ואחרי דקה עמדו כל החמישה וניסו להרים אותו אך ניכשלו.
״אולי זאין תרים את הצד הימיני של העץ , לואי והארי את הצד השמאלי אני אסחוב מקדימה ואז החלק האחורי יגרר על הרצפה?״ הציע ליאם לאחר מחשבה, הם ניסו זאת אך שוב נכשלו. נייל עמד מהצד עם מבט חושב, הוא לא יכל להרים כבד, רגלו עדיין כאבה מהמכה שקיבל.
״עזוב ליאם, בוא נעשה את זה בדרך של טומו״ קרץ לואי אל ליאם והחל להסביר איך יביאו את הגזע הענק אל המקום בו רצו.
הם הרימו אותו אחרי רגע ולמען האמת הצליחו, אך הם לא תיאמו מתי להוריד את הגזע, כך יצא שליאם,זאין, והארי עזבו את העץ הכבד ולואי נשאר איתו בידיים.
״הו תודה לכם חברים! זה בכלל לא כבד!״ קרא בקול גבוה עם ציניות.
זאין וליאם מיהרו לעזור לו בזמן שהארי ונייל התפקעו בצחוק התגלגל.