היי אני אנדרה אני בת 16 , אלו החברים שלי : מלאני , מאלודי , אוליביה , מידלי , אדוארד , ניקולאס אנחנו נמצאים בתוך איי , כבר כמעט 3 שנים ואנחנו לגמרי לבד אני אספר את הסיפור מהתחלה , לילדה מהשכבה שלנו אייבנה הייתה יום הולדת , אני ומאלודי החברה הכי טובה שלי היינו מחוץ לעולם של המסיבה ועשינו תמונות ואז היה פיצוץ בתוך האולם של המסיבה , למזלנו האולם היה ממול הים אז עלינו מהר לסירה שהייתה שם אני , מלאודי , מידלי , אוליביה , אדוארד וניקולאס . הפלגנו והפלגנו הרבה . . . וראינו שם מישהי { מלאני } והפלגנו לכיוונה ואז שהגענו היא סיפרה לנו מה היא עושה שם לבד , היא אמרה שהיא נולדה שם ושני ההורים שלה פשוט עזבו אותה והפליגו בזמן שהיא ישנה שהיא הייתה בת 10 והיא עד עכשיו שם לבד , עכשיו אנחנו חבורה רובנו ממש מגובשים , חוץ ממני ומניקולאס הוא פשוט ממש מעצבן ועושה דווקא תמיד לכולם לפעמיים נמאס ממנו . אדוארד ומאלודי הם תאומים יש להם דווקא קשר טוב. כולנו קמנו בבוקר מול הים כמובן { אנחנו ישנים על מזרונים מול הים } יום חדש ורגיל שטפנו את עצמינו בים כמובן ואז הלכנו לקטוף קוקוסים ופירות { זה הארוחת בוקר שלנו במשך 3 שנים פעם אחת אכלנו דג זה היה נורא } ואז הלכנו לגלוש היה ממש כיף , אדוארד הוא הגולש הכי טוב שאני מכירה הוא גולש ממש טוב , את הגלשנים שלנו הכנו מעץ אולי הם לא כאלו יציבים אבל הם בערך טובים בשביל לגלוש עליהם , יצאנו מהים והגענו לחוף ואז מידלי מצאה מפה , היה כתוב שם שיש אוצר , את האמת שבכלל לא האמנו אבל בכל זאת הלכנו אחרי האוצר , אחרי זה היה כתוב להכנס למנהרה הגענו למנהרה ונכנסנו לתוך המנהרה ופתאום נפלה אבן ונסגרה המנהרה כולנו ממש נבהלנו ואז ניקולאס ניסה לדחוף לבחוץ את האבן וזה יכול להיות מלכודת אז אני אמרתי לו שזה ממש מסוכן פעם ראשונה שבאמת היה אכפת לי ממנו והוא לא אצליח אז פשוט המשכנו במפה ואז הגענו לאוצר , זה היה תיבה והיה לייד מפתח ניסינו לפתוח וזה לא נפתח ואז מילדי נזכרה שהיה מפתח לייד המפה שהיא הרימה , היה על התיבה כפתור , אדוארד לחץ על הכפתור ונפתחה האבן אוליביה ומלאני רצו לחוף להביא את המפתח , הן חיפשו ומצאו הן רצו ישר למנהרה וניסו לפתוח את האוצר האוצר נפתח וכולם היו בהלם היה שם בערך חצי מיליון דולר אף אחד לא ידע מה לעשות לקחנו את התיבה לחוף הים וחשבנו מה לעשות עם הכסף , כל אחד אמר משהו אחר מלאני אמרה שנקנה סירה ונפליג חזרה למקום שממנו באנו אף אחד את האמת לא רצה כולל אני , אני חשבתי שאפשר להפליג למקום אחר עם אנשים אחרים עם בית שנקנה אבל לא למקום שבאנו ממנו , אנחנו רוצים להיות חופשיים , בלי בית ספר , בלי חוקים , רק אנחנו , וכולם הסכימו איתי אבל לא ידענו לאן להפליג , חשבנו וחשבנו ואז מלאני אמרה שהיא מכירה פה איי ממש קרוב זה מחובר לאיי שלנו אבל זה במקום אחר , יצאנו לאיי הפלגנו והפלגנו ולבסוף הגענו , וואו כמה זמן לא ראינו אנשים אחרים חוץ מאיתנו כולנו ממש שמחים , ישר אחר כך קנינו לנו בית ענק ממש על החוף לכל האחד חדר משלו ודברים משלו היה ממש כיף אחרי שמיקמנו את הדברים ישר קנינו גלשנים ויצאנו לבדוק את הגלים , הגלים שם ממש טובים יותר טובים מהמקום הקודם , היה ממש כיף ביום הראשון ואז הלכנו לישון , כמה זמן לא ישנו על מיטה נוחה וואו זה היה ממש חלום , והיה כיף ככה חיינו ככה במשך מלא זמן . יום אחד כולם החליטו להפריד כוחות כולם הסכימו אני קצת חששתי ולא כזה רציתי אבל עלה לי רעיון ניפגש בעוד 3 שנים באיי הישן שלנו כולם הסכימו וכתבנו שם פתק וקברנו את הבקבוק עם הפתק . כעבור שלוש שנים כולם זכרו אחד את השני וחיכו כבר לפגוש אחד את השני אחרי שלוש שנים ואז ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
