פרק 18 - ואז היא הגיעה

62 3 7
                                    

*כעבור 6 חודשים*
**נקודת מבט ניוט**
אומרים שגם שהאהובים שלך עזבו הם נשארים לחיות לך בלב. אפשר להגיד שיחסית השלמתי עם האובדן שלה וככה גם כולם.

אמצע החודש , בבוקר , פתאום אנחנו שומעים את הקופסא עולה , מה שלא אמור לקרות היום .
כל הנערים רצו אל עבר הקופסא ותהו בידיוק כמוני ׳מה הולך כאן?׳.
פתחתי את הקופסא מהר ומייד קפצתי פנימה, ״זו נערה״ אני אומר לנערים המבולבלים.
שמתי לב שבידה של הנערה המעולפת יש פתק, ״היא האחרונה ״ הקראתי בקול את הפתק , תוהה מה זה אומר , הרי אם הקופסא לא תעלה יותר תיגמר לנו האספקה ואנחנו לא נשרוד...

בעזרת הנערים הרמנו את הנערה לחדר המטופלים כדי שג׳ף וקלינט יוכלו לבדוק מה שלומה והאם היא בסדר.
ביציאתי מהבקתה עלו בראשי מחשבות טורדניות, ׳למה נערה הגיעה? ואולי זה קשור אולי אליה ולמה שקרה?׳. לא ניוט זו סתם נערה, הבהרתי לעצמי טוב טוב והמשכתי בדרכי לעיסוקיי.

**נקודת מבט תומאס**
אחרי ריצה ארוכה במבוך על מינהו אני חושב שמצאנו דרך החוצה, באיזור ה7 של המבוך , נפתחה דלת בעזרת הדבר הזה שמצאנו במאמלל המת שהרגתי. לפי מינהו הוא עדיין לא היה שם בחדר הזה אז זו הייתה תקווה שמצאנו דרך החוצה.
ברגע שנכנסנו לחדר הזה עבר עלינו מן לייזר שסרק אותנו, אך ברגע שסיים לסרוק דלתות החדר החלו להיסגר במהרה.
אני ומינהו רצנו הכי מהר שאפשר בדרך חזרה לקרחת בזמן שכל הדלתות של איזור 7 נסגרות עלינו.
אנחנו רצים מינהו מקדימה ואני אחריו, דלתות המבוך בעיקר מאיימות להיסגר עליי אז לכן אני מגביר מהירות ואני ומינהו מצליחים להתחמק ועכשיו אנחנו בדרכנו לקרחת עם תקווה שאולי מצאנו את היציאה מהמבוך.

ברגע שהנחתי את רגלי בכניסה לקרחת שמעתי צעקות וראיתי את כל הנערים מתאספים סביב המגדל אז כמובן שרצתי לבדוק על מה כל המהומה.
״מה קורה כאן?״ שאלת את צ׳אק מתנשף עדיין, צ׳אק הצביע על המגדל וצחקק ״אני אוהב בנות״, הסתכלתי לאיפה שהאצבע של צ׳אק כיוונה וראיתי את הנערה שהגיעה בבוקר זורקת אבנים על כל הנערים בעיקר על גאלי אז לא יכולתי שלא לחייך.
התקרבתי למגדל אולי אני אצליח להרגיע את הנערה למרות שנהניתי מאוד מהסטואציה.
״אמממ היי, אני יכול לעלות? זה רק אני..״ צעקתי לנערה והיא הנהנה.
עליתי למגדל פותח את הדלת הקטנה לעלייה לקומה שהנערה הייתה בה, מפחד לחטוף אבן במקרה.
וכפי שחשבתי ברגע שפתחתי את הדלת היא כיוונה אליי אבן,״ווהוהוו היי היי זה רק אני ״ אמרתי והתיישבתי במהירות לידה משתדל שלא להיפגע מהאבן שבידה.
״היי אמממ אני תומאס ,ואת בטח לא זוכרת את שמך זה קורה לכולנו ביום הראשון....״ אמרתי ומיד היא קטעה אותי, ״תרזה״ היא אמרה במהירות וחייכתי אליה, ״יש לך שם יפה.... על מה כל המהומה?״ שאלתי אותה, ״אני לא יודעת, אני פשוט קמתי ועשר נערים לפחות בהו בי ונלחצתי...״ היא הסבירה את עצמה ואני הנהנתי וצחקתי , ״זה הגיוני ביותר , מתרגלים אליהם בסופו של דבר״ אמרתי צוחק והיא נתנה לי מכה עם המרפק שלה וצחקתי עוד יותר.
״בואי נרד למטה״ התרוממתי והושטתי לה את ידי כדי לעזור לה לעמוד, תרזה לקחה את ידי ושנינו ירדנו למטה בשביל שנסביר לה קצת דברים.

The only oneWhere stories live. Discover now