פרק 12

272 22 5
                                    

נ.מ ג'יני
שוב פעם התאומים עשו עליי מתיחה,כמו כל יום.
"היי אחות קטנה" פרד אמר
"היי" אמרתי בחיוך
"מה את עוש-" ג'ורג התחיל להגיד ונעצר שמבטו תקוע על העניבה שלי.
"מה קרה?" שאלתי אותו ופרד נראה גם חסר מילים
"מה קרה את מלחיצים אותי" אמרתי בגיחוך
"למה יש עלייך עניבה של ריינבקלו?" ג'ורג שאל
מה? הורדתי את מבטי מטה וראיתי שאני ולונה התבלבלו בעניבות,  שיט!! "אהה אממ" הייתי חסרת מילים וקפאתי במקומי.
"ג'יני... את עשית מה שאני חושב שעשית?" פרד שאל באיטיות. ידעתי בידיוק למה הוא התכוון,ואני לא מתכוונת לענות להם על זה.
רצתי במהירות לכיוון חדר המועדון,לא מסתכלת לאחור. נותנת להם לשער שהמחשבה שלהם נכונה.
"ג'יני ווזלי תחזרי לפה מיד!" הם צעקו ביחד,גורמים להרבה תלמידים להסתכל עלינו.
"סליחה" אמרתי שנקעתי במישהי,שמה לב שזאת לונה.
משכתי בידה גוררת אותה איתי לכיון חדר המועדון. חסר לי שהתאומים יתקעו בה.
מלמלתי במהירות את הסיסמא ונכנסתי ביחד עם לונה בריצה. הסתובבתי לאחור בודקת שהתאומים לא נכנסו,התנשפתי במהירות רואה שכל חדר המועדון בוהה בנו.
"מה זה היה לעזאזל?" לונה שאלה בהתנשפות מסיטה את מבטה אליי
משכתי את לונה לחדר שלי. שהדלת נסגרה נתתי לעצמי לשחרר נשימה שלא ידעתי שהחזקתי.
"ג'יני מה קרה?" לונה שאלה שוב
"העניבות שלנו"
"מה לא בסדר איתן?" היא שאלה מסיטה את מבטה לעניבה שלה,מרימה את מבטה בהלם.
"שיט!"
"כן..." מלמלתי
"בקיצור התאומים יודעים"
"יודעים על מה?" היא שאלה בבילבול
"אממ על אתמול בלילה" אמרתי מגרדת בעורפי
"בשם מרלין" היא מלמלה בלחץ
"טוב,מה אנחנו עושות?" היא שאלה
"אני לא יודעת" אמרתי בלחץ
"ג'יני ווזלי ולונה לאבגוד רדו לפה מיד!!!" שמענו את התאומים צועקים
החזקתי חזק את ידה של לונה וירדנו במדרגות,עם מלא חרדה.

הירח שלי Where stories live. Discover now