"פאק! מה לעזאזל עשיתם?"
הצעקות הדהדו במחנה, והעירו אותי הרבה יותר מדי מוקדם. שפשפתי את עיניי בישנוניות, והתרוממתי על מרפקיי. לידי, מיכאלה סיננה קללה ונעמדה. "מי צועק ככה על הבוקר?"
לקח לי רגע להבין שדניאל ויותם כבר ערים. מתי יותם הצטרף לאוהל שלנו? מתן התעורר גם הוא בפרצוף חמוץ, ושרבב את ראשו החוצה מהאוהל. "זו קבוצה עשר", הוא דיווח.
יצאנו יחד מהאוהל אל הבלגן והצעקות בחוץ. כמה מדריכים ניסו להרגיע את המצב, אבל תאמינו לי: קבוצה עשר הייתה עצבנית. כל המחנה היה שם, אבל הצלחנו לאתר את ליבי ולירון שתצפתו עליהם בשעשוע. "זה מדהים", גיחכה לירון. הפניתי את מבטי בחזרה אל השטח של קבוצה עשר ומהר מאוד גיליתי על מה כל הרעש. על האוהלים, ליד המדורה ובמקום הדגל, היו תלויים בגדים מטונפים בבוץ דביק. לאחד האוהלים היה מוצמד נייר גדול עליו היה כתוב בטוש שחור: הגיע הזמן להחזיר את הבגדים למקלחות. לא תזיק להם שטיפה:)
לקח לי רגע לעשות את הקישור, וגם אז לא הייתי בטוחה שאני צודקת. הפניתי את מבטי לאט אל דניאל, ואז שוב אל הקבוצה העצבנית ואז שוב אל דניאל. הוא לא הסתכל עליי, רק הביט על הקבוצה העצבנית כשחיוך קל מרחף על פניו. התלבטתי אם לשאול אותו אם יש לו קשר לזה, אבל ג'רי הקדים אותי.
"דניאל!" הוא קרא והתקרב אלינו בזעם. הוא נראה כמו היפי ג'ינג'י וכועס, וזה היה יכול להיות מצחיק אם הכעס שלו לא היה מופנה כלפינו. בעצם, זה עדיין מצחיק. "חניך מקבוצה עשר טוען שראה אותך מסתובב באזור בלילה כשקם לשירותים", הוא אמר. "זה נכון? אתה אחראי לחולצות שספוגות בבוץ?"
דניאל פלט אנחה והחליף מבט עם יותם. "אני לא יכול לאשר או להכחיש, ג'רמי".
הפנים של ג'רי האדימו לגוון של השיער שלו. "למה לעזאזל עשית את זה?" הוא קרא.
"זה עונש קולקטיבי", הוא הסביר בסבלנות, וג'רי האדים עוד יותר.
"אתה תסביר לי מייד מה קרה שם, דניאל", הוא אמר, מנסה לשלוט בטון שלו. הבטן שלי קפצה, והמבט שלי חזר לדניאל. הוא עדיין לא הסתכל עליי, אבל להקלתי הוא הניד בראשו. "לא יכול, זה חסוי".
ג'רי האדים עוד יותר אם זה אפשרי. גזר קטן ועצבני. "אתה בא איתי מייד למנהלה" הוא אמר לדניאל בקשיחות, וזה הניד בראשו ברוגע. הם פנו ללכת, אבל רגע לפני שהתחילו להתרחק דניאל הסתובב ושלח אליי קריצה קטנטנה. הלב שלי התחיל לדפוק. לא טעיתי. איכשהו דניאל הבין מה קרה במקלחות, והבין שזו קבוצה עשר. הוא נקם בשמי, בלי שבכלל סיפרתי לו על המקרה. חמימות מילאה אותי, אבל גם צביטת אשמה. הוא הולך להסתבך עכשיו בגללי.
ליאל פנתה אל שאר הקבוצה שלנו. "אוקיי. עד שהמקרה הזה יפתר, אנחנו רוצים להתחיל את היום. תחזרו לשטח שלנו בבקשה..."
YOU ARE READING
מחנה קיץ
Teen Fiction- הסיפור הושלם!- חיוך ממזרי עלה על פניה כשהיא נשענה על המשקוף. "ספרי לי על האהבה הראשונה שלך, אלי". פלטתי אנחה. היא רוצה לשמוע את זה. "את כבר יודעת עליה הכל", אמרתי לה. "מסוכנת. מדהימה. מטורפת". להגיע למחנה קיץ? נחמד. להגיע למחנה קיץ שאת בכלל לא רוצ...
