"חולצות מחנה!"
זו הייתה הקריאה שהעירה אותנו ביום הרביעי. מצמצתי באיטיות, והתרוממתי מהשק"ש. "למה אי אפשר להתעורר בוקר אחד ברגוע לסתם בוקר רגיל?" התלונן מתן. הוא יצא מהאוהל ואני יצאתי אחריו, מותירה מאחור את מיכאלה, יותם ודניאל שעוד לא התעוררו. עוד לא דיברתי עם דניאל מאז אתמול, אבל בהתחשב בעובדה שהוא עדיין כאן הנחתי שהוא לא עומד לעוף הביתה. לפחות זה. למרות שזה שימח אותי, עוד לא יכולתי לדבר איתו אחרי השיחה הקשה שהייתה, וניסיתי להתחמק ממנו בכל דרך אפשרית. הוא לא עשה מאמצים לדבר איתי בעצמו, אבל היה לנו קצת קשה להימנע אחד מהשני בהתחשב בעובדה שישנו באותו אוהל.
ג'רי וליאל חיכו לנו בחוץ עם ארגז מלא חולצות טריקו צהובות עם הלוגו של המחנה. הן היו די מכוערות, ולא התלהבתי ללבוש את זו שקיבלתי. למרות זאת עשיתי את זה, ואחריי שכולם לבשו חולצות ג'רי התחיל לדבר בהתרגשות. "אוקיי חברים. הגיע הזמן לתממ השבועי שלנו! מישהו יכול לנחש מה זה?"
"תכנית מתאר מחוזית", ענה מתן מייד, ודניאל נאנח. "אתה תמיד יודע דברים מיותרים, אה?"
"מתן, למרות שבאופן עקרוני אתה צודק, התממ שלנו קצת שונה. תממ זה ראשי תיבות של תחרות ממש מגניבה, והיא מתקיימת כל שבוע במחנה בין כל הקבוצות. הקבוצה המנצחת זוכה בפרס מפנק, והקבוצה שמגיעה למקום האחרון נענשת. הכל מובן?"
הנהנו, וג'רי קימט את מצחו בחוסר שביעות רצון. "אפשר טיפה יותר התלהבות, בבקשה?"
אחרי שג'רי היה שבע רצון מהתגובה שלנו, יצאנו לכיוון האוהל הראשי. אורן חילק לכל קבוצה צבע שילווה אותנו להמשך המחנה, והקבוצה שלנו קיבלה בנדנות אדומות. כרכתי את שלי סביב פרק היד שלי, ומיכאלה עשתה כמוני בחוסר התלהבות. "אני מרגישה כמו דמות בפליימוביל או בהצגת כיתה ג", היא רטנה.
היא הצליחה לגרום לי לצחקק. "זה תיאור מדויק".
"אני דווקא חושב שאני נראה מעולה בבנדנה", אמר מתן בחיוך ועשה פוזה של דוגמן. אני פרצתי בצחוק, אבל הגבות של מיכאלה התרוממו והיא בהתה בו כאילו ראתה אותו בפעם הראשונה. הבנדנה שנכרכה סביב הראש שלו עשתה לו בלורית והשיער השחור שלו עמד בצורה די מגניבה. למרות שהחולצה ישבה על כולם באופן מכוער להפליא, הוא דווקא הצליח להיראות טוב איתה. אחרי שהוא הסתובב לעזור ליותם לקשור את הבנדנה שלו, הסתובבתי אל מיכאלה. "מה את אומרת?"
"שלא הערכתי אותו כמו שצריך", היא מלמלה, ואני צחקתי שוב.
אורן הסביר לנו שכל מדריך יעביר תחנה, ושאנחנו נקבל נקודות בסוף כל אחת מהתחנות. מי שיקבל את הניקוד הגבוה ביותר, ינצח ויקבל פרס שווה. מי שיקבל את הניקוד הנמוך ביותר, יפסיד ויקבל 'עונש'. כל חברי הקבוצה חייבים להשתתף בכל התחנות, אלא אם כן נאמר אחרת. אם לא נעמוד בזה, ניפסל ולא נקבל שום נקודות בתחנה.
YOU ARE READING
מחנה קיץ
Teen Fiction- הסיפור הושלם!- חיוך ממזרי עלה על פניה כשהיא נשענה על המשקוף. "ספרי לי על האהבה הראשונה שלך, אלי". פלטתי אנחה. היא רוצה לשמוע את זה. "את כבר יודעת עליה הכל", אמרתי לה. "מסוכנת. מדהימה. מטורפת". להגיע למחנה קיץ? נחמד. להגיע למחנה קיץ שאת בכלל לא רוצ...
