עיניים אפורות נפקחו למרגש קרני השמש עליהן, הראש פעם בכאב שהזכיר בדיוק מה קרה אמש, אך החיוך המוכר עלה על פניו, הוא לחלוטין נהנה אתמול. עיניו נסגרו כשניסה להתמתח, מבין מהר מאוד שהמשימה הקלה הפכה קשה כאשר הרגיש את הכבילה.
הוא פקח את עיניו בשנית, בוחן את השטח שמהר מאוד התגלה כאדם גדול ושרירי שחיבק את גופו אליו. קיליאן ישן לצידו, לא מאפשר לו לברוח גם בשינה וזה השאיר לאנדי את הזמן לחשוב ולהיזכר באמש.
שפתו נכלאה בין שיניו כשהזכרונות שבו, מזכירות לו את כל מה שברח מראשו. הוא חשב שחלם אך מסתבר שמילים באמת נפלטו מפיו של קיליאן, אותה התוודות שגרמה לנער להחסיר פעימה. "אם הוא לא היה כאן עכשיו, הייתי בטוח שזה חלום אבל הוא פה…" מלמל אנדי כשהוא מריח את הריח המוגן, ריח שזכר מאז שחייו באמת התחילו, ריח השייך לאדם שתמיד היה שם להגן. "זה מה זה אומר עכשיו?" שאל את עצמו, יכול להיזכר בקראש הקטן שהיה לו על המנהל אך מחק אותו מהר מאוד כשאמר לעצמו שקיליאן לא גיי. "אני מוכן לתת צ'אנס אם הוא ייתן," המשיך לדבר לעצמו בעודו מביט על הגבר היפה שישן מולו.
הוא לא ידע כמה זמן עבר אבל באיזשהו שלב הרגיש את הידיים השריריות מוחצות אותו וראה את הפנים מתכווצות וזה היה האות של אנדי לעצום את עיניו רק כדי לא להביך את המנהל שסביר להניח חשב שהיה שיכור מכדי לזכור. "פאק, מה השעה?" שמע את קולו הצרוד של קיליאן שואל. "חשבתי שמאוחר יותר…" הרגיש איך המיטה שוקעת חזרה לפני ששמע את השתנקות הגבר. "אתה דפוק קיליאן… אני מקווה שהוא לא זוכר כלום. כמה טיפש אפשר להיות, כאילו שהוא ירצה אותך…" אנדי התאפק שלא לנשוך את שפתיו בעצב, הוא לא ידע שקיליאן מרגיש כך.
"אין שום סיבה שלא ארגיש משהו," אמר אנדי בליווי פקיחת עיניים. קיליאן בלע את רוקו בכבדות, בוחן את העיניים האפורות שהביטו בו מבלי למצמץ, אותן עיניים שגרמו לו ליפול לרשת המסובכת הזאת שנקראת אהבה. "אני זוכר את כל מה שאמרת אתמול, חשבתי שזה חלום אבל הבנתי שלא. אני חושב שעכשיו זה בסדר לספר שהיה לי קראש עליך במשך תקופה…" הלחיים של אנדי נצבעו בגוון ורדרד. "אין לי בעיה לתת לזה ניסיון, עכשיו אבא לא יכול לעשות כלום, אני בוגר וחוקי!" הודיע בגאווה, מזכיר לגבר שזהו יומו הראשון כבן שמונה-עשרה, הוא חוקי.
"אני מאמין שלאבא שלך לא יהיה אכפת." בטונו אפשר היה לשמוע את הסוד שהיה שייך רק לו ולחברו הטוב. "אתה תסכים לצאת איתי?" שאל בעודו שולח את ידו הגדולה ללטף את הלחי הקטנה. הוא בחן את אנדי שהנהן בראשו כשהוא נושך את שפתו בביישנות. "אתה מסכים לי לנשק אותך?" שאל שוב, ושוב אנדי הנהן. וזה היה האות שלו לעשות את הצעד בפעימות לב מהירות.
הוא רכן אל האחד אשר מחזיק בליבו, משתדל לא לעשות צעד שיבהיל את הנער, יודע שלא חווה מעולם את אותו מגע. בעדינות הצמיד את שפתיהם יחד, את הפעימות הרגיש בכל תא ונים, דמו געש וגופו רעד, הוא לא מאמין שלאחר כל הזמן הזה הוא מנשק את אנדי. באיטיות החל להזיז את שפתיו, נותן לאחד שהסכים להיות בן זוגו להכתיב את הקצב, נותן לו להבין שהוא בסדר עם כל מה שיקבל.
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Romanceעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
