Best friend or not - L.S

פרק 17

״חלומות נועדו להתגשם
כשלונות נועדו כדי שתילחם״

——————

״איפה אני שם את זה?״ שאל זאין שעמד על הגג, ליאם הסתכל עליו ולרגע סרק את הגג ואז הצביע על מקום באמצע הגג,״שם״
החמישה החליטו היום- יום בו הלימודים היו מבוטלים -לבוא ולסדר את הגג כדי שיהיה הזולה הפרטית שלהם.
הם עבדו והרוויחו כסף, הלכו וקנו קישוטים לגג כמו פופים וכיסאות, מחצלת ואפילו שולחן קטן.
הרמקול שליאם הביא מביתו פעל והשיר Change my mind התנגן .
נייל שר בשקט תוך כדי שתלה את השרשרות שקנו יום לפני.
לואי סידר את השטיח והשולחן שיהיו מתואמים בצורה מושלמת ,הארי עמד בצד וצילם במצלמה שאביו הביא לו את הבנים .
מידי פעם קרא לאחד מהם כדי שיחייך למצלמה.
זה אומנם לקח להם זמן מה אך כשסיימו היו מרוצים מהעבודה.

—————

״נחש מי״ קולו של לואי נשמע מאחורי הארי, עיניו של הארי נעצמות בעזרת ידיו של לואי. הארי חייך חיוך קטן וענה,״אולי- בו באר?״
לואי הוריד את ידיו והתיישב ליד הארי, הוא רצה להדביק נשיקה לשפתיו של הארי אבל הם ישבו בקפיטריה אז לא יכל.
״היי לו״ קולה של אלינור נשמע מיד אחרי שהארי הבחין בה מאחורי לואי. חיוכם ירד באחת ,כעס מילא את הארי לרגע, הוא שנא את זה שלואי ואלינור עדיין ביחד,אך ידע שלא יגיד כלום. הוא לא הרגיש בנוח וחוץ מזה שידע כמה מוזר וקשה ללואי בלי שהוא יישב עליו עם להפרד מאלינור. הוא ידע שזה צריך לבוא מלואי.
״היי״ ענה לואי , היא חיבקה אותו והוא רק הניח את ידיו על מותניה, לואי ניסה להמנע מלגעת בה. הוא שנא את עצמו על כך שלא נפרד ממנה עדיין, על כך שהוא פוגע בהארי ובאלינור עם החוסר התחשבות שלו .
אבל הוא פחד שיגלו, הוא לא ידע מה תיהיה התוצאה, איך יקבלו אותו. זה פחד שמהרגע שהוא והארי הפכו לזוג מאיים עליו.
״מה אתה עושה היום? רוצה שנצא לאן שהוא?״ שאלה בשקט את לואי, אך הארי שהקשיב מהצד שמע מעולה לעומת נייל,ליאם וזאין שהמשיכו לדבר ולא שמו לב למה שקורה.
״א-אני לא יכול. קבעתי עם הארי,יש לנו עבודה לעשות יחד״ ענה לואי ומבטו זז לצד שמאל, חומק מעיניה של אלינור.
אין שום עבודה יחד ,חשב הארי. אבל זה לא עיניין אותו.הוא רק שמח שלואי לא יוצא עם אלינור בערב .
״הו הבנתי. ומחר?״ התעקשה אלינור.
״המועד הגשה של העבודה ממש קרוב, אז אחרי שנגיש אדבר איתך״ תשובתו המתחמשת של לואי נשמעה לאחר כמה שניות.
הארי חייך כאשר מבטו תקוע ברצפה, לואי רוצה לבלות עם הארי את האחר הצהריים הזה, וגם את של מחר, וגם ההוא שאחרי זה.
לא משנה כמה זמן היו יחד. כאשר זה הגיע אל אלינור הארי היה נתקף תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון.
״אלינור את באה?״ אחת החברות של אלינור קראה לה. הארי הרים את פניו מהרצפה.
״דקה״ ענתה, היא נשקה ללחיו של לואי ולחשה לו דבר שהארי לא שמע ,ואז הסתובבה והלכה אל חברותיה.
״אני מצטער האז״ שמע הארי את משפטו של לואי בזמן שמבטו של הארי עדיין תקוע על אלינור.
הארי הפנה את מבטו אל לואי וחייך חיוך קטן,הארי אמר את המשפט הבא שמעט הכאיב לו, ״זה בסדר, אני לא רוצה להאיץ בך או משהו, בזמן שלך״
״תודה האז, אתה מדהים ,לא יכולתי לבקש מישהו טוב יותר. בעיקר כי אין״ חייך לואי. הוא תפס את ידו של הארי ולרגע זה הרגיש רגיל, שניהם מחזיקים ידיים באמצע מסדרון בית ספר וזה בסדר.
אך אז נשמע צילצול בית ספר המודיע על תחילת השיעור, באנחה שיחרר לואי את ידו מידו של הארי.
״השיער מתחיל, אם אתה צריך אותי-תכתוב לי ואני אבוא״ אמר לואי להארי את אותו המשפט בכל בוקר ,מאז שגילה על ניק וחבורתו.
הארי חייך והנהן . עיניהם לא מתנתקות אחת מהשנייה.
״זוג אהוב שלי,את המתח אפשר לחתוך עם סכין גם לא משויפת״ קולו של נייל ריחף מעליהם,לואי גילגל עיניו בחיוך והעיף לנייל כאפה קלה.
״הי! למה עשית את זה?!״ קרא נייל ושיפשף את ראשו בכאב .
״די, קדימה נייל ,הולכים לכיתה״ אמר זאין בפיוס,״זוג יונים לכו לכיתה שהמורה יתן לכם להכנס ולא יעשה בעיות״
הם נפרדו וכל אחד הלך לכיתתו.