"דאדי" לואי שאל את הדאדי שלו
"כן פרינסס?" הארי שאל
"אפשר בבקשה לצאת לבחוץ?" לואי שואל
מביט בהארי כדי לקבל תשובה
"לא"
הארי אמר
"א..אבל למה?" לואי שואל בעצב
"כי אמרתי לא!" הארי מתחיל להתעצבן
"א..אבל ד..אדי ב..בבקשה" לואי מתחנן אליו
"לא!"
הארי צעק מעוצבן
"בבקשה אני מתחנן, תן לי לצאת רק לדקה!
אני לא מסוגל להישאר בבית כל היום!"
לואי אמר והתחיל להרים את הקול
מה שעצבן את הארי עוד יותר
"אתה הרמת עליי את הקול כרגע?"
הארי שאל נותן לו הזדמנות
"לא, סליחה הארי"
לואי אמר ושנייה לאחר מכן הבין את הטעות שעשה
"הארי?!"
הארי צעק מעוצבן יותר מתמיד
"קודם אתה מרים עליי את קולך ולאחר מכן
קורא לי הארי?!"
צעק הארי אדום כולו מעצבים
לואי מתחיל לפחד ולרעוד
יודע מה מחכה לו
"אתה תקשיב לי טוב עכשיו!"
הארי התחיל
"אתה הולך לקבל עונש על כל טעות שלך
שעשית עכשיו. מובן?"
המשיך בלי לחכות לתגובה של לואי
משך אותו לחדר המיוחד
גרר אותו מהחולצה במדרגות
לואי כמעט נופל מהחוזק והמהירות
הם הגיעו אל מול הדלת של החדר
והארי פתח את החדר עם מפתח
הוא פתח ונגלה לפניהם
חדר מלא באזיקים ושוטים ו-וויברטורים
דילדואים, אזיקים ופקקי ישבן
ומיטה אחת אדומה וגדולה
הארי זרק בכוח את לואי על המיטה
ולואי לא יכל להתנגד הוא רק בוכה בשקט
דמעות מלוחות יוצאות מעיניו
הארי קרע את הבגדים מגופו הקטן של לואי
ללא רחמים
הוא סובב את לואי על בטנו שגבו מופנה אליו
ופתח את רגליו ולחיי ישבנו
לקח דילדו ברוחב 4 אצבעות ואורכו היה 10 ס"מ
והחדיר אל לואי אותו ללא הכנה
לואי צרח בכאב
והתחנן לרחמים
הארי הצליף בו בלחי אחת ושאג
"כדאי לך לסתום אם אתה לא רוצה עונש חמור מזה!"
לואי הנהן בפחד והמשיך לבכות בשקט
הארי המשיך להצליף לו בלחיו שכבר הפכו אדומות
לאחר כמה דקות בהן הזיז את הדילדו בתוך חורו ההדוק והאדום של לואי
הוא הביא ווירטור באותו הגודל ולא נתן ללואי מנוחה בזמן שהוציא את הדילדו והכניס את הווירטור
לואי ניסה בכל כוחו להחזיק את אנקת הכאב
שרוצה לצאת ממנו
הארי, ששמע את ההיאבקות של לואי עם קולו
החליט שבא לו למשוך את לואי לקצהו
הוא אזק את לואי במיטה לאזיקים
מכל ארבעת גפותייו
הוא העלה את ראשו של לואי מעט בחוזקה ועלה מעל גופו של לואי שתי רגליו בצדי ראשו של לואי
ותפס בשיערו של לואי ומשך בזמן שלואי צרח בכאב וגרם להארי לסטור ללחי שלו ולאחוז בחוזקה
"שתוק!" לואי השתנק ונחנק טיפה מהבכי
הארי כיוון את איברו אל פיו של לואי ובלי שום התראה הכניס את הזין שלו אל פיו של לואי שנחנק וניסה להכיל את איבר מינו
אבל רק נחנק יותר מעצם כך שהארי לא הפסיק לתפוס ולנוע בתוך פיו של לואי
לואי כבר התהפך מאדום לכחול והארי אפילו לא הסתכל עליו הוא רק המשיך להיכנס לפיו כאילו חייו היו תלויים בכך
אך חייו של לואי עוד רגע לא יעזרו לו להיות תלויים בזה
עיניו של לואי התגלגלו ועורו נהפך ללבן כאילו שלג
כשהארי גמר הוא נע עם אגנו קדימה וכאן לואי כבר לא יכל לשרוד עוד ועיניו נעצמו
דרכי הנשימה שלו לא יכלו לתפקד יותר וגופו נרפה
והארי רק חשב שהתעייף אז לא חשד בכלום אך כשיצא ממנו שם לב שהוט לא פוקח את עיניו ושחזהו לא עולה ויורד כפי שנהוג אחרי סקס
אז ניסה לקרוא בשמו אך לא הייתה תגובה
הארי מעט נלחץ והתחיל להיכנס לפאניקה
הוא ניער את גופו ושם לב שאין תגובה
אז הוא לחץ בשריריי טרפז שלו כדי לבדוק אם לגופו יש תגובה
אך כשראה שלא הלחץ שלו התחיל לגבור עוד יותר
אז החליט לבדוק את דופק ליבו של לואי והרגיש שאין זרימה בדם משמע אומר אין דופק
כשהבין זאת התחילה ליפול עליו ההבנה שאולי היה אגרסיבי מידי
הוא קרא לרופאו הפרטי שהגיע אחרי כמה דקות שהרגישו להארי כמו שעות
כשהרופא נכנס הוא היה בהלם, וכשהארי הסביר לו מה קרה ואיך הם הגיעו לסיטואציה היה בהלם יותר.
הרופא הלך לעמוד ליד לואי והוציא את הסטטוסקופ שלו
הוא בדק את אזור ליבו של לואי וכשלא שמע כלום החל לבצע בגופו של לואי החייאה
הארי, שראה הכל מהצד התחיל לרעוד במקצת ולכסוס את ציפורניו מהלחץ ואולי ירדו כמה דמעות מעיניי האזמרגד שלו
הרופא עדיין מבצע בגופו של לואי את ההחייאה
הוא ביקש מעוזרו לבוא ולהביא מכשיר הנשמה כדי שייכנס לגופו של לואי חמצן
הרופא חיבר אליו את המכונה בזמן שעוזרו ממשיך את ההחייאה בלואי, בכל זאת חיי אדם הם לא משחק
בינתיים עברו כ30 דקות והרופא ועוזרו עדיין מחייאים את לואי
והארי שלא עומד בלחץ נחת על הרצפה ושקע בחרדות של 'האם הגזמתי מידי' 'האם הוא ימות בגללי' 'אם הוא ימות אני לא אצליח לחיות בלעדיו' 'הכל בגללי' 'למה לא נתתי לו לצאת החוצה' 'אם הייתי נותן לו להיות בחוץ לא היינו מגיעים למצב הזה ששני רופאים מחייאים את לואי שלי' 'פאק הכל באשמתי'
עכשיו כבר בטוח יורדות דמעות מעיניי האזמרגד של הארי
לאחר עוד 10 דקות שהרגישו לכולם כמו שעות רבות הרופא בישר את הבשורה הכי רעה שהוא יכול
הארי נעמד כאשר צעד אליו הרופא עם פנים נפולות וכאשר הרים הארי את המבט לרופא העצוב הבין את זה לבד.
"לא! לא! לא! לא! לא! הוא לא מת! הוא לא יכול למות!! זה לואי! לואי שלי! לואי שלי לא מת!"
צעק הארי בכאב ודמעות רבות יורדות מעייניו וחדשות לא מאחרות להגיע.
הארי עקף את הרופא והלך במהירות אל לואי ששוכב על המיטה עדיין אזוק ועדיין ערום, הארי שיחרר את האזיקים והרים את לואי לחיקו
הארי ליטף את פניו של לואי והתפלל שיפתח את עינו הכחולות ויצחק את הצחוק היפייפה שלו
אך הוא לא פתח את עיניו ולא צחק את צחוקו
"לואי שלי בבקשה תתעורר... אני אעשה הכל אם רק תתעורר לואי שלי."
הארי התחננן אליו עם עיניים מלאות בדמעות שיורדות ומתמלאות מחדש
"לא לואי שלי בבקשה תקום!"
צעק אל לואי הלא שומע בכאב.
לואי עדיין היה כחול מאירועי אמש והארי רק ציפה שפניו יחזרו לצבען השזוף
הארי קירב את לואי לחיקו עוד יותר
וחיבק אותו ללא הרף חושב שזה יעזור
הוא לא רצה להאמין שלואי שלו לא כאן יותר...
"לואי.... לואי שלי... תקום בבקשה רק תקום ותגיד לי שזו מתיחה" הארי לחש בהתחלה וקולו התגבר לקראת הסוף
הוא עדיין ליטף לפניו והתפלל לראות את עיניו
הוא נשק לשפתיו, לא רצה להאמין שזו הפעם האחרונה.
הוא נושק לשפתיו הדקות הכחולות והקרות של לואי ולא רוצה לשחרר
"מה עשיתי לך לואי שלי" הארי מלמל לעצמו בכאב
"אני בחיים לא אסלח לעצמי" הארי ממשיך למלמל, אך הפעם הוא חזר לשפתיו של לואי
הרופא ועוזרו הלכו כדי לתת לשניים פרטיות ולהתקשר לאנשים של בית הקברות שיבואו לקבור את לואי בחצרו האחורית של הבית שלהם
כנראה ידעו שכך הארי יבקש
הארי המשיך למלמל לשפתיו של לואי סליחה
אך סליחה לא תעזור לו
הוא כבר לא איתנו
הארי לא הפסיק לבכות לשנייה אחת
ולואי עדיין מת
האנשים מבית הקברות באו בכדי לקחת את לואי
והארי לא הסכים לשחרר אותו
הרופא ועוזרו משכו את הארי מלואי
בעוד אנשי בית הקברות מושכים את לואי מהארי
הארי השתולל בידיהם אך הם לא נתנו לו להשתחרר.
אנשי בית הקברות הלכו
והארי איבד את כוחותיו כשנפלה עליו ההבנה
לואי לא פה יותר. והוא גם לא יחזור. והכל בגללו.
הארי התחיל לצרוח מהעצב ומהצער
גופו רעד ללא שליטתו
הרופא לקח את שמיכתם מהמיטה שהייתה בחדר וכיסה בה את הארי שעדיין היה על הרצפה
לואי מת. והכל בגלל הארי.
לאחר שבוע, בהלוויה.
הארי היה שבור.
והוא ידע מה לעשות.
אנשי בית הקברות באו עם גופתו של לואי בארון
וחיפשו את הארי בשביל שיבוא להגיד מילים אחרונות.
הם נכנסו לוילתו (וילה שלו) וחיפשו אותו.
אך לא ידעו מה היה לפני שהם באו
(פלאשבק ללפני שעה או שעתיים וחצי)
הארי החליט שהגיע לו למות בגלל מה שעשה ללואי והוא אמר לעצמו שבצדק
לפני שהכיר את לואי הוא נהג לפגוע בעצמו
וכשלואי הגיע הוא הפסיק אך עדיין שמר את דבריו למקרה.
הוא פתח את המגירה הנסתרת עם המנעול והמפתח
והוציא משם את מה שהיה צריך,
את הסכין.
אך הארי החליט שעדיף מוות מהיר יותר,
הוא רץ למטבחו והוציא ממגירת התרופות
את חבילות הכדורים שהיו הכי חזקים שם.
הוא הוציא גם את הבקבוק אלכוהול היכ חזק שיש לו.
הוא חזר ללמעלה, למקלחתו
שם מילא את האמבטייה במים קרים.
כשהאמבטייה הגיע לחצייה הוא נכנס אלייה עם הסכין,הכדורים והאלכוהול.
הוא התחיל בלבלוע את הכדורים ביחד עם האלכוהול, חבילה אחרי חבילה.
וכלבסוף הוא סיים הוא שתה את מה שנשאר מהבקבוק.
לאחר שהתחיל להרגיש סחרחורות וכאבי ראש ואת הדופק שלו מאיץ
הוא המשיך אל הסכין.
הוא חתך חתכים גדולים בידיו וברגליו, חתך אחרי חתך
חתכיו היו עמוקים בכדי להגיע לכלי דם גדולים יותר.
הוא חתך גם בצדדי מותניו ואפילו בגבו.
הוא חתך גם חתך גדול ועמוק מאוד לאורך חזהו.
הארי הרגיש את דמו יוצא מגופו, את ראשו מסתחרר ואת דופקו מאט.
הארי שכח לסגור את זרם המים כאשר נכנס והמים החלו לדלוף החוצה עם זרמי מים אדומים.
הוא עצם את עיניו והרגיש את חייו הולכים ממנו
"לואי אני בא."
ואלא היו מילותיו האחרונות של הארי.
חייו של הארי נלקחו גם על ידו
(חוזרים להווה)
אנשי בית הקברות שמעו את רעש המים הזורמים
והלכו לכיוון הרעש
הם הבינו שרעש המים מגיע מהחדר
צעדו אליו ופתחו אותו
לפניהם נגלה שהחדר היה מלא במים
והם שמו לב שהמים מגיעים מהחדר הקטן הנוסף ששם
כאשר הם צעדו לכיוונו הם הבחינו בדבר מוזר ביותר
המים מעורבבים עם נוזל אדום.
הם פתחו את דלת החדר הקטן יותר ששם הייתה מקלחת ושירותים קטנים
ופערו את עיניהם כאשר הארי חסר החיים
נגלה לפניהם.
לא הייתה להם ברירה אלא לקחת את גופתו של הארי ולהכניסהו לארון כדי שייקבר ליד אהובו.
ליד לואי.
על המצבות של שניהם היה רשום
לואי/הארי סטיילינסון.
היו זוג אוהבים ששניהם מתו בדרך טראגית
אך עדיין אוהבים
ואהבתיהם תישאר עימנו לעד.
זהו ביצס♡ מקווה שבכיתם.
אני רק אומרת שאני כתבתי לכם את זה ואני צחקתי, סליחה.
ועוד דבר נורא נורא חשוב שזה קרדיט לטיי שעזרה לי לכתוב בזמן שהיינו ברכבת
tytyfics
