ג'אנגקוק: מה יש? ג'ימין: לא יודע, סוג של דאגה ג'אנגקוק: מה אתה מרגיש? תספר לי ג'ימין: לא יודע, כאילו יהיה משהו ג'אנגקוק: על תידאג, הכל יהיה בסדר, אני מבטיח לך ג'ימין: אני בוטח בך ג'אנגקוק ג'אנגקוק: יופי... אתה לא עייף? ג'ימין: הרגע ישנתי ג'אנגקוק: כן, נכון... ג'ימין: ואתה? ג'אנגקוק: אני בסדר ג'ימין: אוקיי...
הם דיברו הרבה זמן, עד שג'ימין לא התחיל לפהק ולהיות עייף יותר.
ג'אנגקוק: לישון? ג'ימין: כן... ג'אנגקוק: אוקיי, אז אני אלך? ג'ימין: לא, בבקשה על תלך ג'אנגקוק: אוקיי, אני נישאר בשבילך
הם נישכבו על המיטה של ג'ימין. ג'אנגקוק חיבק את ג'ימין והצמיד לעצמו, אחרי זה ג'אנגקוק שם עליהם שמיכה. הוא נישק את מצחו וג'ימין חייך מזה כמו ילד קטן.
ג'אנגקוק: לילה טוב בייבי, אוהב אותך... ג'ימין: לילה טוב קוקי....
ג'ימין סגר את עיניו וג'אנגקוק הסתכל עליו וחשב: "אף פעם לא קראו לי ככה..."
ג'ימין נירדם מהר וג'אנגקוק עדיין לא נירדם. לג'אנגקוק יש אחריות גדולה על הבן אדם שהוא אוהב. הוא רוצה לתת לו את כל מה שיש לו לתת ופשוט להיות איתו. ג'אנגקוק ממש אוהב את היצור הקטן הזה בשם פארק ג'ימין והוא חייב לשמור עליו מאנשים שיכולים לפגוע בו. זאת אחריות גדולה שג'אנגקוק ינסה לקיים ולעשות ככה של ג'ימין יהיה טוב איתו תמיד, ולא משנה מה יקרה, שהם היו יחד. ג'אנגקוק לא מוכן לשחרר את ג'ימין אפילו לדקה, הוא רוצה להיות איתו 24 על 7.
בבוקר שניהם ישנו יחד בחיבוק חם ואוהב. אחרי עוד כמה שעות ג'ימין התעורר ראשון וראה את ג'אנגקוק מולו ישן וחשב: "גם כשהוא ישן הוא נישאר חתיך"...
К сожалению, это изображение не соответствует нашим правилам. Чтобы продолжить публикацию, пожалуйста, удалите изображение или загрузите другое.
ג'ימין חייך קצת והמשיך לישכב. אחרי כמה דקות ג'אנגקוק התעורר. הוא קודם כל הסתכל על הטלפון שלו כדי לראות את השעה ואחרי שהוא שם את הטלפון לצד הוא הסתכל על ג'ימין כדי לבדוק אם הוא ישן.
ג'ימין: היי... ג'אנגקוק: תישן עוד קצת.... ג'ימין: גם אתה ג'אנגקוק: מסכים, אבל אני דואג לך קודם... ג'ימין: תסתכל על עצמך, אתה עייף. בוא ננוח יחד אם כבר ג'אנגקוק: אוקיי...
